[ליצירה]
הפילוסוף הגרמני שלייערמאכער אמר שהדת נולדה ממשבר: אדם יוצא לחיים, בטוח בכחו, על מנת להצליח, לעשות כסף או כל מטרה שהציב לעצמו. והנה, לא הכל הולך כל כך חלק. אז הוא נותן לתופעה שם: 'מזל', 'אלהים', או אחר. ועכשיו, כשיש לו כבר אלקים, השאלה היא "מה הוא רוצה ממני?" התשובה: שלא יעשה מה שהוא ניסה לעשות. ואז הוא מקדיש את חייו לעשות חסד או לנזירות.
ואת כל זה למדתי בשיעור מחשבת ישראל בספר "שרידי אש" מאת הרב ויינברג.
כל הנ"ל, אגב, לא נכון לגבי היהדות.
[ליצירה]
באופן כללי, השיר הזה די מעורר רחמים על הכותב.
לא הבנתי הרבה מהשיר (למען האמת, לא מצאתי קשר בין שורה לחברתה.) ובכל זאת די נבחלתי (מלשון מבחיל).
לי זה נראה כאילו מישהו ניסה את כוחו בחרוזים, ובאותה עת לשבור גם כמה מוסכמות, אם אפשר. והצורך בשבירת מוסכמות נובע מהצורך להרגיש חשוב - שיש לך דעה משלך, וגם קצת למשוך צומי.
קיבלת.
[ליצירה]
הבנתי!
לקח לי די המון זמן לחשוב, אבל מצאתי בסוף מה הבעיה בהוכחה.
אין תוכנית שתוכל להגיד "בתכנית הנתונה יש לולאה אין-סופית".
P תצטרך להבחין בין שלושה מקרים:
ישנה לולאה אין-סופית;
אין לולאה אין-סופית;
וישנה לולאה שתהיה אין-סופית אם יוכנס קלט מתאים.
אם P תעשה הבחנה כזו, אף אחד לא יוכל להתקיל אותה, כי Q בכל מקרה בקטגוריה השלישית.
[ליצירה]
אכן, סיפור חינוכי
לא רבים הם היודעים, אוי לנו ואהוי לנפשנו, שאת עלילות נילס האלגערסע"ן כתבה הסופרת בת שוודיה סלמה לאגערלף.
המשך במלאכתך, ואלף בינה למחוסרי הדעת.
(אגב, אתה יודע את זה כידע כללי, או שבדקת לצורך הסיפור?)
[ליצירה]
מופלא.
זה אחד השירים היחידים שעשו לי את זה.
החריזה, המשקל, הדימויים, התיאורים - הכל!
אם כי גם אני סבור השורה האחרונה צריך להחליף, אבל במשהו כמו
"שגילתה שיש בה הכח לחלום"
או משהו כגון זה, כדי שידעו מה הפחיד את הזאבים.
[ליצירה]
הרעיון מעניין בסימליותו, וזה כל הטוב שאני יכול לומר על היציאה הזו.
מבחינה חזותית, הצורה גרועה, והכתב לא קריא.
מבחינת התוכן, יש כאן מריחה אדירה של אמירה שהייתה יכולה להיות מתומצתת בהרבה יותר עוצמתיות בחמש שורות.
אין לי שום דבר נגד היוצר, חשוב להדגיש, אלא נגד כל המגיבים. אין הרבה ערך בהמון "אוווו...", בלי ביקורת אמיתית (והביקורת שלי היא, במקרה זה, אמיתית).
[ליצירה]
חובה להקפיד על פיסוק! זה חלק ממעט ההשקעה שחסרונו הופך יצירה טובה ליצירה גרועה, וכן להגיה לפני שמוציאים לאור.
ואגב, לכל מי שלא יודע, הרוב הגדול של סימני הפיסוק נצמדים למילה שלפניהם, ואחריהם רווח (חוץ מסוגר ימני, מרכא/ גרש ימני, ומקף במקרים מסוימים).
[ליצירה]
לדעתי, סיווג היצירה הזו צריך להיות "ציטוט", עקב הערך הלא רב מדי שיש לעבודת התרגום - אני מניח שכל אחד עם מלון אוקספורד יכול לתרגם שיר כזה (אני לא יכול לקבוע בוודאות, כיון שלא ראיתי את המקור).
דבר שני, כל טקסט חייב להיות מפוסק, כולל שירה (חוץ ממקרים יוצאי דופן). זה גם עוזר להבין את הכתוב.
תגובות