[ליצירה]
לא צריך להיות מוזר כדי לא לאהוב אגאסתה כריטי.
אמנם אני קראתי רק שניים-שלושה ספרים שלה, וכולם על גברת מארפל - זקנה שמוצאת את עצמה מפענחת פשעים בכל פעם מחדש, וכל פשע היא משווה לאירוע שהתרחש בכפר שלה, עד שנדמה לך שאין בו בכלל אנשים ישרים. ואחרי שלשה ספרים שלה אתה מתחיל לחשוב שהזקנה הזאת נמשכת לפשעים כמו כמו זבוב למיץ פטל. הבעיתיות שבזה חוזרת בסדרות רבות מהסוג הזה, ורק מי שהוא בלש מקצועי ניצל ממנה- אף אחד לא יתפלא שהוא נתקל בפשעים רבים מדי.
לסיכום, אם יש לי ברירה אני אקרא משהוא אחר (אם אין - אני אקרא גם את זה).
אם כי, עלי לציין שגם אני מהאנשים המוזרים, כך שאולי אני לא הוכחה. מצד שני, אני מוזר מסוג אחר- אני אוהב את שר הטבעות ולא כ"כ אוהב פנטזיה (את 'רומח הדרקון' לא קראתי, כך שאני לא יודע לגביו.).
[ליצירה]
זה מאוד עצוב.
אבל היצירות שלך לא ראויות לתגובה.
ולגופו של עניין, כבר ניסית את היצירה הפרובוקטיבית? (אבל היא עובדת רק אם אתה נותן כותרת כמו 'איך נוצר אלוהים ולמה' או משהו כזה.)
[ליצירה]
לדעתי, סיווג היצירה הזו צריך להיות "ציטוט", עקב הערך הלא רב מדי שיש לעבודת התרגום - אני מניח שכל אחד עם מלון אוקספורד יכול לתרגם שיר כזה (אני לא יכול לקבוע בוודאות, כיון שלא ראיתי את המקור).
דבר שני, כל טקסט חייב להיות מפוסק, כולל שירה (חוץ ממקרים יוצאי דופן). זה גם עוזר להבין את הכתוב.
[ליצירה]
הפילוסוף הגרמני שלייערמאכער אמר שהדת נולדה ממשבר: אדם יוצא לחיים, בטוח בכחו, על מנת להצליח, לעשות כסף או כל מטרה שהציב לעצמו. והנה, לא הכל הולך כל כך חלק. אז הוא נותן לתופעה שם: 'מזל', 'אלהים', או אחר. ועכשיו, כשיש לו כבר אלקים, השאלה היא "מה הוא רוצה ממני?" התשובה: שלא יעשה מה שהוא ניסה לעשות. ואז הוא מקדיש את חייו לעשות חסד או לנזירות.
ואת כל זה למדתי בשיעור מחשבת ישראל בספר "שרידי אש" מאת הרב ויינברג.
כל הנ"ל, אגב, לא נכון לגבי היהדות.
[ליצירה]
לא נכון!
העולם לא רשע, ואפילו לא רע. העולם הוא דבר פשוט מכדי להיות רע, או טוב. האנשים הם אלה שמסבכים אותו, בין במעשיהם ובין במחשבתם.
ככלל, אנשים נוטים לסבך דברים פשוטים.
[ליצירה]
מופלא.
זה אחד השירים היחידים שעשו לי את זה.
החריזה, המשקל, הדימויים, התיאורים - הכל!
אם כי גם אני סבור השורה האחרונה צריך להחליף, אבל במשהו כמו
"שגילתה שיש בה הכח לחלום"
או משהו כגון זה, כדי שידעו מה הפחיד את הזאבים.
[ליצירה]
חובה להקפיד על פיסוק! זה חלק ממעט ההשקעה שחסרונו הופך יצירה טובה ליצירה גרועה, וכן להגיה לפני שמוציאים לאור.
ואגב, לכל מי שלא יודע, הרוב הגדול של סימני הפיסוק נצמדים למילה שלפניהם, ואחריהם רווח (חוץ מסוגר ימני, מרכא/ גרש ימני, ומקף במקרים מסוימים).
תגובות