מאת: עינת טמסות

היא פתחה את חלון דירתה החדשה אליה עברה לפני כמה חודשים,

רוח של סתיו לטיפה פניה .

עמדה מול החלון צופה אל שכונתה החדשה כשבידיה ספל מרק חם

מהרהרת על עזיבת הקיבוץ .

והחיים החדשים שעומדים בפניה בעיר

אך ידעה כי באה לכאן בעקבות מכתבים שאהובה ,

היה כותב לה על נפלאות העיר .

בכתיבתו המשובחת ידע להעביר אליה ברשמיו

פרטים מלאי עוצמה עד שלעתים היה נדמה לה כי נמצאת היא במקום .

שוב הרהרה לעצמה באחד המכתבים בה הסביר לה

כמה טוב לשנות לעתים אווירה לגלות דברים חדשים במקום אחר ,

בואי נסי אם לא תסדרי היה כותב תוכלי תמיד לשוב אל הקיבוץ .

נזכרה איך שוחחה שעות ארוכות עם הוריה שהיא רוצה לנסוע לגור בעיר

שאהובה וחברותיה עזבו רק היא נותרה במשק לבדה .

כמה ויכוחים היו עמם עד שהתרצו

אמרו לה לכי נסי גלי דברים חדשים לא תצליחי הרי תמיד תוכלי לשוב אלינו ,

שכן הקיבוץ הוא ביתך.

כעת מול החלון הפותח מביטה באורות הצבעונים המתמזגים להם עם ניצוץ הכוכבים

אכן צדק ,

אשרי הלילה המתקשט לו כך באורות צבעונים יפיפיים .

מסביבה היו עוד כמה ארגזים לפריקה לכן סגרה חלון

החלה בעבודת סידור החפצים .

ארגזים חיוניים לחיי שיגרה היא תפתח כעת .

ארגזים אחרים במשך הזמן

ההתרגשות הייתה גדולה עבורה לילה ראשון ללא ההורים למרות שרק עכשיו נכנסה לשנות העשרים זאת פעם ראשונה לבדה בדירה משל עצמה בעיר זרה .

היא לקחה את מפתחות הבית, פנקס קטן ויצאה להכיר תשכונה מקרוב

בדפי הפנקס רשמה היכן כל חנות מרכול תחנת אוטובוס זמן נסיעתו.

הכל היה רשום בכדי שתוכל לדעת היכן נמצא כל דבר בעיר החדשה

אחרי הסיור הקצר שבה לביתה החלה שוב בסידור.

כך הייתה עסוקה כמה חודשים כשנגמר סידור הבית החלה לחפש עבודה

בתקווה למצוא עבודה בעיתון ,

שכן עוד מימי הקיבוץ עבדה כעורכת עיתון ספרותי בשם עת לכתוב .

בו אספה שירים סיפורים מאהובי הכתיבה אף פרסמה מכמה מיצירותיה

הימים הבאים כבר היו יותר קלים בבניין בו התגוררה הספיקה למצוא חברות חדשות

אליה היו מגיעות מדי ערב פעם היו הולכות עמה לסרט פעם סתם ישבו שוחחו,

שמעו מוסיקה טובה .

באחד הערבים ישבה מול המחשב הנישא כתבה מכתב לאהובה במייל

שעזבה היא בית הוריה שכמה חודשים נמצאת בלב תל אביב ,

שהיא מאוד מרוצה ורוצה שיבוא לחלוקת הבית .

הגיע הערב בו התכנסו כל החברות ישבו הגישו לה מתנות בירכו אותה

שתצליח בביתה החדש שתמצא במהרה עבודה ,

אך אהובה לא הופיע חשה לכמה רגעים כי אולי שכח או לא פתח תמחשב .

הבנות ידעו מה נמצא בחדר ליבה עודדו אותה אמרו יהיה בסדר הוא יופיע

נגמרה חלוקת הבית השעה כבר חצות רחצה כלים סידרה בלגן ,

הלכה לישון כעוסה .

למחרת אחרי כמה סידורים נשמעה דפיקה בדלת

הוא הופיע עם זר שושנים צחורות ומכתב,

היא הופתעה לראותו.

לקחה מידו את הזר והמכתב בו היה כתוב .

ילדה יושב אני מול הדף הלבן מנסה לכתוב לך את אשר מרגיש הלב

היד רועדת חוששת אולי לא תביני תבוזי לאהבתי הכה טהורה .

אוהב אותך מהרגע הראשון הפעמת בי פעימה אך כל אלה רק מילים שעל הדף לך כל זאת מספרים אז אוהבני ילדה מבקש סליחה על אמש .

אך ישבתי לכתוב לספר לאהובתי

שעזבה בית הורים ובאה אחרי בעקבות האהבה .

‏15.11.04