צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
לנרדה וכלנית. לא יכולתי להכניס את היצירה הזו בסיווג שיר הילדים אם כי כך התחלתי לכתוב אותה כי כפי שאתן מצביעות קיימת בו מהילה של עצב שאינה הולמת לילדים.
אני אכניס (לא מבטיחה) פעם שיר ילדים הפוך שמסתיים יפה ומתאים לילדים מאוד.
[ליצירה]
שאלה לאסף טרמפיסטים ולקוראים: מה עדיף לכתוב שם: היטבת לחטוב את הזמנים, או היטבת לגלוף את הזמנים. כי זמן לא חוטבים. ולגלוף לא אומרים (אומרים לגלף) ...
[ליצירה]
זה מקסים.
והערה סתם.
פעם שמעתי בהרצאה שלקבל ללא מחיר את כל הפירות האסורי והמותרים של "ארץ הדימיון" זה "לחם ביזיון" (הרצאות פופולריות כאלה. לא ניכנס לזה.)
ולכן אנחנו במצב של "אותה תראה ואליה לא תבוא."
אך לדעתי אם ניקח בחשבון שמתוך 24 שעות ביממה יש מספיק זמן כשנחים או לפני השינה להיכנס לשם, זה כלל לא נורא. כל עוד לא מבקשים משהו כמו כסף או זהב שאי אפשר לקחת משם ולהביא לכאן. אבל בעבור ידע אפשר להתפלל.
[ליצירה]
מה זה משנה ? מספיק שעשן הכפיסים יישק למים. מספיק שקמצוץ אפר אחד יגיע למים. מספיק שהגשם יפול על האדמה וירווה וישקיע ויסחוף את השאריות למים. הכל מגיע לבסוף למים. אנחנו כוכב מים. גופנו למעלה מ-90% מים. וובאשר לכפיסים ולאש, הם חלק מהיצירה, כמו העץ, המלאך, המים, הגרזן, הזיכרון, לא מדובר כאן בפרוזה או בפירושים כפשוטם.