ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
- בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
- שיר העניים
- אותי ישירו כשאמות
- במחנה הריכוז בבוכנוואלד
- אקלקטיקה (ובא מלאך בליל שמחת תורה)
קשור אלי
- [ליצירה] מי זה ? [ליצירה]
- [ליצירה] טוב שי (והדס). יצירה זו נמצאת על אותו דף במחשב שלי עם היצירה ששמתי היום (המשורר) ועם יצירה נוספת על משוררים שעוד לא שמתי בצורה. למעשה הופיעו כולן בפרק זמן אחד (אולי יום אולי שעה) אולי עקב צפיה על יוצרים מיוחצנים בטלוויזיה. ועל דליה רביקוביץ נכתב "אטיוד לטיוטה". חבל שהלכה. [ליצירה]
- [ליצירה] חלק ג': שירה של הנסיכה הקטנה לאחיה שלא נולד [ליצירה]
- [ליצירה] דויד המלך ורבי עקיבא שניהם לא היו במקור מזרע ישראל. דויד סבתא רבתא שלו הייתה רות המואביה, וגם רבי עקיבא, סבו לא היה יהודי.ועל אגריפס (השני?) אמרו בני ישראל: "אחינו אתה, אחינו אתה". והקדוש ברוך הוא אולי נתן ליהודים תורה ומצוות והם קוברים איפה שמצווה עליהם, אך ברקיע נשמות הגיבורים שלנו כאבני יקר מתנצנצות על כס הכבוד ושם אין גדר. [ליצירה]
- [ליצירה] הלב נשבר [ליצירה]
- [ליצירה] מלפץ באצבעות את שולי המעקה ומציץ ? [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] לורד. אכן תה מגרניום על פי דברי הגברת האלמונית. האמת - היא לא הייתה שייכת ליצירה וכל הזמן התלבטתי אם להשמיט את הבית ההוא או לאו אך היא הייתה שייכת לסיפור ולנסיעה באוטובוס. היה לה צרור ענפי ג'רניום ענק והיא הייתה מאושרת בו. ואני שמחתי בשמחתה. שקבלה משהו מהיקום ולא עלה לה כסף והעולם היה טוב אליה אותו בוקר. בהחלט לא סיפור של אליטות ושל ורסאצ'י וכיוצא בזה. [ליצירה]
- [ליצירה] שלום. פניתי לגוגל וכתבתי: "Emily Dickinson`s suicide" וקיבלתי רק רשימה *אחת* שהיה כתוב בה Emili Dickinson`s suicide poetry וכולי, כלומר, שירה אובדנית. בשום מקום הגוגל לא מביא התאבדות. מהיכן זה ? מוירגיניה וולף ? [ליצירה]
- [ליצירה] לפרידמן. מספרים שגדולתה של ג'יין אוסטין הייתה בכך שכתבה רק על חומרים מהחיים. היא הייתה רווקה, לא נשואה, חייתה כמדומני לצד אחותה, אולי כמו התוכונה שהיו מביאים לתוכון המגעיל רוצח הנשים שכל כך עצבן אותך (מדוע ?) והצליחה ג'יין אוסטין לברוא מהעולם היומיומי ואני מתארת לי הצייקני והדתי (כמדומני גיסה היה כומר, אך לא קתולי) עולם המדבר באנושיות האדם באשר הוא. מכל מקום, מאיר, רק תחליף את המילה תוכונים במילה גבר, אישה, אז תראה שאישה שבעליה מתים, אומרים עליה שהיא קוטלת גברים, וגבר שנשותיו מתות, בסיפור הזה מכל מקום - שמדבר רק בתוכונים, יקנו לו תוכונה חדשה, כי כל אחד צריך לחיות ממשהו. אז יש אנשים שרואים בסיפורים את דפי זהב. ובתוכון אולי צלי תרנגולת בגריל. ויש אנשים שרואים כל מיני דברים בהם. אתגר לך - כתוב נא אתה סיפור ואנו כאן באתר נקרא אותו בעניין. [ליצירה]
