מוצאי ראש השנה תשסה

הִנְנִי עֲנִיָיה מִמְחִילָה

וּמִמַעַשֹ

מְמַאֲנִים עֲננֵי זִיו יְקָרְךָ

לְטוֹפֵף בַּתְחִינָה שֶלִי,

אָבִי מַלְכִּי

נִגְלוֹת עָלַי מִשְאָלוֹת

מִבּוֹהַק שְֹעָרוֹת רֹאשִי,

כְּמוֹ מִבְּאֵר אֲפֵלָה

מִרַחְמִי נִבְקַע אוֹר חָדָש,

וְעַד שֶיִתְיַיצֵב  לְמוּל רְקִיעֵיךָ

אֲנִי  נִרְעֶשֶת וְנִפְחֶדֶת.

אוֹר זָר עוֹלֶה

בַּחֲלוֹנוֹת בֵּיתִי.

וַאֲנִי מִתְפַּלֶלֶת

מִמִנְהֶרֶת אוֹר אֶרְאֵלִי.

אֲנִי מִתְפַּתֶלֶת

עַד שֶיִתְנַפְּצוּ בִּי

כִּתְמֵי טָהוֹר פָּז

וְיוֹאִילוּ עֲנָנֵיךָ

לִשְרוֹת

בְּכִתְמֵי

עֲנָנַי.