בביתן הספרים הישן
את עוצמת עיניים
כשאני מקריא מספרו של
ריימונד קארבר.
אני מנצל הזדמנות ומגניב ליטוף.
המילים נוגעות בך
משאירות רושם לחשני מענג.
כשאסיים
תפקחי עיניים ותשאלי אם נגמר.
כשאענה לך שכן, תתרחקי מעט
ותלכי.
[ליצירה]
ירושלמי. אני אוהב את הרעין אבל אני מאמין שאפשר למצותו באומנות האחרת. כלומר, השירה. אחרת. אחרת איך יהיה מעניין? כתבה או חלק ממנה. לכן- השיפור בהעברה. ואולי זה רק אצלי.
תגובות