זהו שיר סיום.
לא אזכיר דמעה
לא יהיה פה עצב
גם לא תקווה.
זהו שיר פרידה.
בלי אהבה
בלי אכזבה
וללא שלכת.
זהו שיר קצר
על סערה קצרה
שחלפה בחצרי
ולקחה איתה הכל
מלבד
תמונה שלי ושלך ----
טוב, לא יהיה פה עצב.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא צריך להכיר מונית, מזמינים אחת. חוץ מיזה, ממש טוב. רון, ניסית לכתוב יותר קצרים? [ליצירה]
- [ליצירה] חוצמיזה רן, תודֶה. [ליצירה]
- [ליצירה] האוירה, אוי, האוירה. [ליצירה]
- [ליצירה] החיים נוצרים מיצר ההישרדות. שום מצפון. לא כשאין זמן לחשוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי איה, ברור ששלך. כל כך יפה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] 1. אין המטרה לנכס שיר זה אליי. זוהי תוצאה של עבודה משותפת. 2. המילה נשאה היא עם שוא נע. 3. איני רואה צורך בהרחבת השיר. כך אני אוהב אותו. אם אינך אוהב- אמחוק/ אעביר אותו אליך ותעשה בו כרצונך. בידידות [ליצירה]
- [ליצירה] הצילום הוא של רחם מבפנים, נכון? של שלייה. או שמא הדמיון שלי מוביל אותי למקומות מוכרים? [ליצירה]
- [ליצירה] אגב, זה הריון. [ליצירה]
- [ליצירה] מסר עקר. אני מבין מה שאתה אומר אבל לא זאת הייתה כוונתי. הרי, אתה השתמשת בדימוי של שנת לימודים כתיאור הרגשתך. "חדרים" ו"פרוזרורים", יש בלב. מכאן ההשאלה. נכון? אם כך- זה נכון וידוע ששנת לימודים אקדמית נפתחת באוקטובר אבל זה לא משליך על מצבך שלך (על המצב האמיתי שבו אתה שרוי ומשתמש באקדמיה רק כמטאפורה). מבין? לכן, הסיום הזה לא מספק ולא מספיק (לעניותי). [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
תגובות