קר בכל סדק,
והרוח מיללת
קפוא כאן בלילה,
וביום.
כאן המקום
בו נפשות אבודות
מסתתרות.
תוגה ממלאת את ליבן
וחרטה
ומבקשות הן להבלע
בנבכי העלטה
לעולם.
טל ה
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אווווווו [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי... ההמונים רעבים ללחם, לא? אז למה הם פורצים צנרת? (הם גם צמאים?) במקום שהם גרים יש סופות, הם לא צריכים מים... טל התוהה נ.ב. להב זה לא הקצה החד של הסכין? איך מעלים עליו בית? [ליצירה]
- [ליצירה] כ"כ נכון. תמיד יש דברים שמעבר לשליטתך. כמה שתשתדל לשלוט על החיים, הם יתחמקו משליטתך. [ליצירה]
- [ליצירה] גדול. [ליצירה]
- [ליצירה] את זה האקדמיה ללשון העברית אמרה, לא אני. [ליצירה]
- [ליצירה] * כי הוא לא מכיר, לא יודע רוחות והרים ושדות ותהומות נשכחות והוא לא ידע שחיים יש בכל שגם אבן שבורה יכולה עוד לסבול... מזכיר קצת את פוקהונטס, לא? [ליצירה]
- [ליצירה] תעצרו את העולם, אני רוצה לרדת! אין מה לעשות, זה החיים, וזה הקצב שלהם. אבל הסיפור יפה :) [ליצירה]
- [ליצירה] לעיתים? [ליצירה]
- [ליצירה] ואת היפוכם "עם טוריה ביד נצא אל הקרב" [ליצירה]
- [ליצירה] העלה בי זכרונות... בת גדולה לאמא גדולה. [ליצירה]
תגובות