בע"ה.
טרם נפגשנו
וכבר התעברתי ממך
יש לי בבטן צירי נישא
הטבעת שלך מתהדקת סביבי
הלוך והדק
אני מתכוון
להצביע עלייך
הנה זאת את
שתצביעי אלי באצבע מורה
אני אציב עליה
את מעגל חיי
שישתלם.
הלך רוח
-
אוהב את הכנות.
שונא את הציניות.
אוהב את השפה שלנו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה!!! הפרפרים שסובבים לפני הפגישה. אולי כדאי להוסיף פיסוק? תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] מרגש. השיר היפיפה הזה נגע והרעיד בי מקומות. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] האם זה על אמא או שאני טועה? [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] . יופי של שיר.ביטוי מזוית לא צפויה לרגע הזה של חופה וקידושין. רמה גבוהה של כתיבה. ואם הבנתי נכון מההמלצה - אז שיהיה במזל טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] או.תמציתי.נפלא. אני לא מוצאת את המילים המתאימות..אבל אני אסכם ב... מיוחד. [ליצירה]
- [ליצירה] מרטיט... תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! פשוט ככה. ( במובן החיובי כמובן..) [ליצירה]
- [ליצירה] מעוררת קנאה היכולת שלך להוציא מלים מהבטן ולשים על הנייר בלי לעטוף אותן (אז מה אם ישבת על זה כל הלילה.) כנראה רק מי שיכול להתעבר יכול גם ללדת. מזל טוב! דיק [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ומרגש. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מקנא (בבחינת קנאת סופרים/משוררים) תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] ערוגה- תודה. דיקלוש- אין מילים, רק הרבה תגובות, בכל תגובה את מוצאת עוד מילה להגיד, תודה על המילים הפשוטות, אפילו מילים מעטות שהם בחינת 'אין', עושות הרבה. אני בעיקר כותב שירים, קטעי ה'פרוזה' האלה נכתבים במהלך סדנאות הכתיבה שאני משתתף בהם, רק באופן הזה אני מצליח לכתוב קולח וגם על זה יש כאן ביקורת שזה לא מצטרף, שזה מקוטע, שאולי יש לזה יותר מדי אופי לירי/שירי?! כנפי שחר- לא פגעת כלל, תודה על התגובה הכנה, סוף סוף יש מי שמגיב עניינית, ביקורתית, שמשתתף בתהליך הכתיבה שאפשר ללמוד ממנו. את צודקת בהחלט בכל מה שכתבת, הקדימה אותך חלמונית שאמרה שחסר לה חוט שידרה, זה לא פעם ראשונה שמגיבים לי כך על קטעים שלי, אני מחפש לעשות עם זה משהו, האמת, כפי שכתבתי לעיל, זה נכתב במהלך סדנת כתיבה והרגשתי שזה לא אחד, אך, לא רציתי לוותר על התובנות האלה וחששתי שאם הם לא היו מדוברים בפי אדם אחד, הם היו נאבדים לי. [ליצירה]
- [ליצירה] אמת ויציב! [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד [ליצירה]
- [ליצירה] לאביב וסתו: זה מעליב ! ולזמיר, המשך בדרכך זו, זהו שיר מדהים שבעצם אומר העולם במה ואנחנו השחקנים, זו תחושה שכולנו חווים בתת מודע וכמוה גם הרצון לפיטבק ומחיאות כפיים וכשאלו לא מגיעים זה כואב,זה מובן וכל כך אונברסאלי והיופי בכתיבתך הוא הקליעה לתחושה הזו. שכוייח'. [ליצירה]
- [ליצירה] באמת מדהים. את מצליחה להעביר לקורא במילותיך חוויה עמוקה של תחושות כמו אהבה וקשר בצורה מורכבת וחיה מאד (אני מסתבך במלים שלי , קשה לי לתאר את ההנאה ולהגדיר אותה אך, זה באמת משהו מיוחד, שתפי אותנו יותר! [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד ביותר. תמיד חשבתי על הרוסים שהם מסובכים כאלה, שמבינים רק את עצמם. בלי להכלילי ולהשמיץ חס ושלום. אני מכיר כמה אישית, אנשים נפלאים וגאונים (חשוב לציין), בינהם כמה המשוכני האתר. תמיד כשאני שומע רוסית, אני מרגיש חסר אונים, כאילו הם מלחששים מילות קסם, מה זה? א'נ לא מבין כלום! [ליצירה]
- [ליצירה] פעם כבר הגבתי, הפעם אני ממליץ. [ליצירה]
- [ליצירה] זו קינה עמוקה בבחינת מדרש של עשיו על 'גורלו' ויחס אביו אליו, אביו העיוור לא רואה אותו, אולי חושב שהוא רואה בו משהו אחד ומגלה אצל רבקה יחס אחר אליו, כמובן , לא רואה אותו כדי לברך אותו, אך אני שומע מהשיר שלך שלעשיו יש כאן טענה שהוא לא רואה בו את מה שהוא- הוא הוא, מייצג את האנשים הקשים, העקשים, כמו יצחק עצמו, הבן המורד, הכופר- הוא כמו אביו, אך אביו עיוור מלהכיר בכך. הוא מנסה להפנות את צומת לב האב לשקט שבחוץ (יתכן, השקט שמחוץ לעיניים העיוורות) בחוץ בורות ריקים, נשברים, אפילו למלאכים לא נשאר מה לבכות והם -אלה שסימו את עיני אביו בדמעותיהם, יבש מעיינם. כעת השמיים מלאים עיניים עיוורות, יבשות של מלאכים. עישו שואל את אביו- מי אמר לך בכלל שככה מוכרחים? הוא מנסה בכך לכפור בעקשנות שלו ושל אביו, יש כאן התפכחות, המובילה לאמירה- אני כופר עייף וככזה אפשר כבר להביע בקול את השתיקה שבחוץ, את ה'הינהון' כביכול של הבן הטוב הקונה את אביו בציד פיו וכעת אומר את כל אשר על ליבו ברגע של פיקחון הקורא גם לאביו לפקוח את עין דעתו. ההקבלה בין הידיים הריקות בסוף השיר לבורות הריקים בתחילתו מדגישה את טענת הבן שאין בעצם מקור שאיבה, אין מעיין חיים, אין לך ממה לתת,( לפחות לו לבן אובד כמותי). חווית הפסימיות בשיר נורא קשה, אם כי כנה מאד. מאפשרת היזדהות, בהלך החיים המצוי לצערינו כיום- פער בין בנים לאבות, בנים המראים לאבות את פרצופם במעשיהם שלהם. בקיצור הדס, השיר חזק ומורכב. אני לא בטוח שדייקתי. רק כמה מחשבות שעלו בעקבותיו. ועוד לא דברתי על מה שמחבר אותך לדמות הזו של עישו הזנוח, הרדוף על ידי חז"ל. מעניין באמת ומובן. [ליצירה]
- [ליצירה] מתוק ויפיפה. (את מושפעת מהשיר 'כשדניאל ישן'?) [ליצירה]
תגובות