חולה ומשוגע,
דיברת איתי בקול מחורר
שמעתי רק מרווחים
ביחס הזה של אלקטרון וניוטרון
וכדור טניס ושמש
כאילו כל העולם הקשיב לנו
מעלת חום אחת
למה לא הרווחתי אותך אז
[ליצירה]
זה יפה איך שמאיזור הדמדומים שממנו את באה, יש מקום להכספת השמים ויש גם נתינת אפשרות לָשָבַּת להציף רגש ישן עד כדי אפשרות לבוא ימים חדשים.
(אגב, ברור שברי עדיף)
[ליצירה]
מה שיותר מעניין זה ההקשר האחד שתחתיו נמצאים שתי הפעולות האלה. איך אותו זכרון גורם גם להקאה -פעולה המסמנת את סירובו של הגוף לקבל חומר מסוים לתוכו - וגם לבכי פעולה בה הגוף עולה על גדותיו ומראה לעיני כל את הרגשות הכמוסים.
[ליצירה]
זה יפה, למרות שבדרך כלל כאשר מנסים לקחת מטאפורה וללכת איתה לאורך כל הדרך אז מחליקים בסיבובים וזה לא יוצא כל כך.
כנראה שאנחנו דומים מדי למילים ולכן זה לא כך כך מסתדר...
תגובות