כשרק חייי נותרו להם, תלויים על בלימה,
הם נותרו תלויים עם בלי-מה?
אפריל, 2004
כלנית אבן
-
בת 30. סטודנטית לתואר שני. גרה במרכז הארץ בשכירות.
כותבת את עצמי לדעת מאז שאחזתי בכלי כתיבה לראשונה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כיף לך! [ליצירה]
- [ליצירה] לא, איגנץ עושה את זה הרבה יותר טוב מאריאל. הרבה יותר טוב. אולי זה סתם כי אני לא מתחברת לשירים של מאיר אריאל ואולי זה סתם, כי זו דרך פשוטה יותר להיזכר בעבר, בלי להיצטרך "לאכול" אותה.. [ליצירה]
- [ליצירה] שיואו, אני ממש אוהבת את איך שהראש שלך עובד.. אתה מצייר (או מאייר, או איך שלא קוראים לזה) פשוט מדהים. [ליצירה]
- [ליצירה] יום אחד, עוד כמה שנים, תיכנסי לאינטרנט, כשהקטנה יושבת על ברכייך והגדול מביט בך מעבר לכתפך, ותראי להם איך פעם, כשאמא עוד לא פגשה את אבא, ועוד בכלל לא ידעה שיהיו לה כאלה ילדים מקסימים, היא ישבה וכתבה כאלה סיפורים יפים ונוגים על עצב, וכמיהה ותקווה. חמודה - הוא שם, הוא מחכה לך. באמת. וזה עוד יקרה לכם. רק עוד קצת.. [ליצירה]
- [ליצירה] מאחלת לך שתזכה להשאיר את המעיל בארון ולהוציא ממנו את עצמך. [ליצירה]
- [ליצירה] רק בגלל שהבטחתי אבל גם בגלל שזה באמת סיפור מיוחד, רווי בכל האמונות, תפלות או לא, שיש לנו על בריאת העולם. כתוב בצורה סיפורית, אולי אפילו מעט ילדותית, אבל מאיר את כל סיפור בריאת העולם באור שונה לגמרי. רק לדמיין את בורא העולם בתור ילד קטן ותחמן.. ובכלל את החיים שלנו כתוצאה מזה בתור קוריוז.. חביב ביותר!! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] או. כבר הרבה זמן לא היה היה "במשפט אחד" כל כך טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] מוזר לי שהכותרת והמשפט חד המה. נכון שזה משפט עתיק כאן, ונכון שקצת מוזר שאני נזכרת בשלוש וחצי בבוקר, שלוש שנים אחרי, להגיד. ככה זה כשאני על יצירה אקראית. עלית בגורל. עם זאת, משפט יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] באה [ליצירה]
תגובות