[ליצירה]
ממש הצלחת להכניס אותנו לתחושה שהיתה בימי החורבן אני אישית הייתי מסיים במשהו אופטימי כמו "וכעבור 70 שנה..." אולי זה גם היה נותן לנו אופטימיות של כעבור אלפיים שנה
[ליצירה]
חזק מאוד.
אהבתי את המבנה של הקטע, את ההתיחסות לחושים השונים, (את מה שנכתב בסוגריים), ומעל הכל- את הרגישות הזו שבה תיארת רגעים קטנים-גדולים, שרבים מהם מוכרים גם לי.
(כשאני נסעתי לפולין, הנכדה הראשונה, סבתא שלי לא דיברה. שנתיים אחר כך, כשבן דוד שלי נסע, היא נפתחה וסיפרה קצת. מאז היא לפעמים מדברת על זה. סבא עדיין לא מדבר בכלל )
[ליצירה]
זה סיפור טוב. הכנסת הרבה מרכיבים טעונים ובכולם עסקת בעדינות מרשימה, באבחנות שרק מי שהיה נוכח בסיטואציות יכול לתאר. זה סיפור שכתוב טוב- זורם, גם כשאת ניתקת מהעלילה המרכזית את חוזרת במהירות אבל בלי לקטוע או לאבד מהזרימה וזה חשוב ועשוי טוב. (כך בקריאה ראשונה, בקריאה שניה יש הרבה משפטים שצריכים ליטוש)
בנוסף-הייתי מחדדת יותר את כל העניין של החושים (אם מחשיבים הבנה כחוש שישי :)) לפעמים זה קצת תלוש. או לחדד בסיפור או לוותר על אחד החושים בכותרת שגם ככה יותר מיד "מאכילות בכפית".
שכוייח שנקטף הרגע מהערוגה.
:)
[ליצירה]
עזוב.
דוקא בגלל שזה כ"כ מציאותי.
ולא שאני חושבת שאסור להתפנות, כי אני עוד לא סגורה על עצמי
אבל אני חושבת שצריך לחיות בארץ! כי אם אנחנו לא נחיה פה אז איפה תהיה הארץ שלנו??
[ליצירה]
השילוב הבלתי אפשרי
שילוב נפלא ובלתי נתפס של פוליטיקה ועוצמה פנימית מדהימה. כמה עומק, כמה אלמנטים רגישים, כמה אילוסטרציות. פשוט. פשוט ונוגע בכל מילימטר של הלב. (וצריך לעשות עם זה משהו...)
[ליצירה]
[ליצירה]
מול תמונות האלימות מעמונה,
טענות של דמוניזציה לא נראות אקטואליות במיוחד.
רבים רבים מחובשי משקפי השמש הם בריונים אלימים שפורקים את אלימותם בחסות החוק על קרבנות משתנים.
(ואמנם המתנחלים לא היחידים שזוכים לטעום מהאלימות בחסות החוק הזו, אבל הם הקרבן היחיד לאלימות הזו שמוצג בתקשורת בתור הבריון)
[ליצירה]
טוב, הפעם אשתדל לשלוח תגובה רק פם אחת...
לא הושפעתי מפרשנותו של כדרך הילוכו,
אני פשוט מסכימה (חלקית) עם הפרשנות שלו.
וזה לא נובע מהדעות האישיות שלי, אלא מקריאה של הקטע.
[ליצירה]
תגובה למגן ולא יראה
גיאוגרפיה היתה מאז ומתמיד הצד החלש שלי, והינה חשפתי את בורותי ברבים...
אמנם לא מדובר בגוש קטיף דווקא, ובכל-זאת, בכישרון מופלא הצלחתי לבחור את הכיוון היחיד שבו ממש קשה למצוא שטח/ישוב/מאחז הצפוי להיות מועמד לפינוי ע"פ כל הנתונים הידועים לי כיום (או בעברית פשוטה יותר: נמצא בתחום הקו הירוק)...
אז תודה על ההערה, תיקנתי בהתאם.
[ליצירה]
תגובה לממזר פרחים
ידעתי! ידעתי כל הזמן שאתה מוכר לי מאיפשהו...
אבל---
תודֵה, תודֵה שכל הדרך חשבת שאני הבת של השכנים...
הרי שנינו יודעים בדיוק ממי ירשתי את הזיכרון המופלא שלי לפרצופים...
[ליצירה]
אבל, אבל, אבל...
צריך את כל השיר כדי להבין!
(למה למשל לבעל המסבאה קוראים משה...)
ולעצם העניין -
איך, איך את רואה שיר כזה והוא הופך אצלך לסיפור? איך עובד התהליך הזה??
טוב, נו, כנראה שאף פעם לא אבין...
חמוד כ"כ!
[ליצירה]
כדי שקטע ביקורתי יהיה באמת טוב, אין צורך שהוא יצעק: "אני ביקורת!!!" כדי שאף אחד לא יפספס. קצת יותר עדינות בלעג, אירוניה דקה יותר,
קצת יותר אמון בהבנה של הקורא רק מועיל לקטעים בקורתיים (בהנחה שזוהי אכן מטרת הקטע, כי למען האמת הקטע הזה נראה בעיקר מלא שנאה, ולא ביקורתי).
[ליצירה]
תמי, קופץ לגובה: האתר הזה הוא לא קבוצת תמיכה לכותבים אנונימיים, והמטרה של התגובות למטה היא לא לכתוב בסוף כל יצירה "יפה-נהדר-מרגש" באופן אוטומטי.
מי שמפרסם כאן יודע שהוא חשוף לביקורת, ואם הוא שואף להתקדם ולהשתפר בכתיבה, הוא יקבל אותה בשמחה, כל זמן שהיא עניינית. בסופו של דבר, הרוב המוחלט של הכותבים כאן הם עדיין לא שיקספיר.
תקראו שוב את התגובה של הדס, אפשר להסכים או לא להסכים, אבל נראה לי שקשה לנסח תגובה יותר עניינית ממנה. אני לא בטוחה שאפשר לומר אותו הדבר על התגובות הדי מתלהמות שלכם אליה.