[ליצירה]
והכי אהבתי? את ההיפוכונדריות של דורון, שהוסיפה לכל הסיפור הזה מימד מחויך, וגם ניחוח של מציאות אמיתית, כזו שבה הגיבורים לא מושלמים.
סיפור חמוד.
[ליצירה]
ידידה חביבה,
משפט המפתח בשיר המקסים שלך הוא: "דֶּרֶךְ לִי עוֹד אֲרֻכָּה".כמו שאמר הרמב"ם: "הכל צפוי והרשות נתונה".
אם תשימי לב לשמי, את רק בתחילת הדרך והכל עוד פתוח. הנכון הוא לצַפות לעזרת ריבונו של עולם, אבל הוא יכול לעזור רק למי שיודע לעצב את שיעור קומתו. התובנה הזו היא העזרה הראשונית שהוא נתן לך. וככל שתרבי להשתמש בה ותבני במו ידיך את דמותך כך תקבלי יותר תמיכה ועזרה.
והמתנה הכי חשובה שקיבל כל הדור שלך היא הזכות לשאול שאלות. בצעירותי היו רק תשובות גם לשאלות שלא נשאלו. כתבתי סיפור דמיוני לילדים ולמבוגרים כאחד שבו אב מלמד את בנו:" אם תלמד לשאול את השאלות הנכונות, התשובות יבואו מעצמן". אז יש לפניך עוד דרך ארוכה אבל מספיק זמן ללכת בה נכוכה, ואם תשכילי לנצל את הזמן, מובטחת לך העזרה.
בהצלחה בא בימים
[ליצירה]
העימות הזה בין הרגש האישי - לא הכרתי איש ב"ה, לבין הרגש הכללי - שוב נפלו בנינו ובנותינו, אכן קורע את ליבנו שנות דור.
ימים כה שחורים, בהם קרוב הופך קרבן
שכן - בו נשמתו כבר לא תשכון,
חבר - גופו נפרד מנשמתו,
וסתם בן ישראל - אח לדרך, לעם, למשפחה.
נדמה לי שבדור הזה, רואים אנו, למרות קהות החושים, עד כמה קטן העם, עד כמה פגיעה באחד - גורמת לשני לקרוס.
[ליצירה]
איך אני אוהבת את זה... שפה עדינה, הבנה לעומק האישיות, עלילה קלילה וזורמת ותאור של חיבה טהורה ומתוקה מדבש...
אני כבר מחכה ל"והם חיו באושר ובעושר ד'"! (למרות שאפשר היה לתת שם יותר מקורי ומענין).
תודה רבה לך ובהצלחה!
[ליצירה]
מרגש ומרטיט! בכיתי.
בדיוק לפני שבוע הובלנו לקבורה צדקת בת 27 שנאבקה במחלה כמעט ארבע שנים ובסוף לא יכלה לה.
תודה רבה על הדברים שכתבת (או שהבאת לקריאתנו); הם היו בשבילי בדיוק הדבר הנכון ובזמן הנכון. קשה נורא ועצוב, אך מלמד פרופורציות של החיים, מלמד מה עיקר ומה טפל, מלמד להודות על כל ה"מובן מאליו".
הדברים גם מלמדים שצריך לפקוח את העינים דוקא בתקופה הקשה הזו ולראות את מי שיותר קשה לו - משפחה קרובה וכו' - ולהיות שם לעזרתו.
אסור להתמקד באבל - צריך להתמקד בחיים.
תודה רבה לך, גל.
[ליצירה]
בכל פעם שאני רואה בחור ובחורה הולכים ומחיכים זה אל זה בנימוס אני חושבת: כמה שהתקופה הזו מוזרה ומצחיקה. שני בני אדם נפגשים, כל חודש עם מישהו אחר, וצריכים להתחיל מחדש את כל התהליך: לשוחח בטלפון, להתלבט איפה להיפגש, להתלבט מה ללבוש, לחכות בסקרנות, לנהל שיחות היכרות ונימוסין, להחליף דעות, להסכים, להתווכח, לחזור הביתה, להתלבט, להתיעץ, לברר, לנסות שוב, להחליט שזה לא זה ו..להמשיך הלאה.
כמו שאמרתי - תקופה מוזרה ומצחיקה. רק שתעבור עלינו במהירות וללא כאבים. אמן!
[ליצירה]
נחמד מאוד, אך קצת חסר ממשות (אולי בגלל גודל האותיות...)
המשחק של מילה אחת לכל שורה מוצלח, אך הוא נעשה בעצם לעיקר השיר, כי התוכן לא כל כך מענין, לדעתי.
[ליצירה]
[ליצירה]
דעה, זה משהו משהו!
שה' ימשיך תמיד להעשיר מעייניך.
איזו כתיבה נקיה וצלולה.