יושבת מולך
בוהה.
רוצה ולא רוצה.
לספר?
לדבר?
הכריחו אותי
"אם את לא הולכת
את גם לא חוזרת"
אז הלכתי.
ושתקתי.
אֶלְזַה .
-
"תאר לך בית קטן עם גדר צייר לך כלב ילדה ואישה"
-לולה-
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה רק נדמה לי או שהיא באמת תמיד נעלמת בסוף?? יש בשירים שלך משו מבולגן בצורה מסודרת. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. כיף לדעת שמישו קורא. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. הרצף הזה שלא נותן לנשום מדגיש את הסערה שבעצם מתחוללת מתחת למילים. (לעניות דעתי) [ליצירה]
- [ליצירה] אפשר גם?? בדיוק בדיוק בא לי בזמן. ביום, בשעה, בדקה. אבל איפה הדמעות?! איפה?.. (זורם. אפשר להזדהות בצורה מוחלטת.) [ליצירה]
- [ליצירה] היי טל.. אני מגיבה אחרי שקראתי כמה וכמה פעמים. מדהים איך את מצליחה להטריף את כל החושים, לגעת בכל הנקודות הכי כואבות, הכי חבויות. את חושפת הכל. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהה!! (הבנתי לעצמי. וזה מרגש) תודה רבהרבהרבה. אני באמצע לקרוא את כולך. [ליצירה]
- [ליצירה] . :/ צרת רבים חצי נחמה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה. כ"כ נכון ומדויק. וואי.. אני ממש אוהבת את הקטע הזה, קראתי אותו מזמן ואהבתי אותו, ועכשיו אני קוראת אותו שוב והוא מקבל משמעות חדשה בשבילי. לדעתי זה שווה הדפסה ותליה במקום קריא וזמין. :) [ליצירה]
- [ליצירה] מופלא! חוסר אונים שמתוכו מצליחים לצמוח.. [ליצירה]
- [ליצירה] ועודני מתגעגעת לכל אותם הדברים. הכל. השקט, הפשטות, האהבה, הכתיבה.. כתיבה פשוטה וממצה. (ועכשיו כל תמר עושה לי אסוסיאציה לתמר של "מישהו לרוץ איתו". סרט חובה למקרה שתהית. במיוחד אם קוראים לך תמר.) [ליצירה]
תגובות