ואולי יש מקום במרחק
ואולי, גן פורח נושם
זכרונו מליבי כבר נשחק
אך עודו מתקיים לו, אי שם

ואולי שם נהר בשאונו
קול ציפור של גן-עדן נחבא
שם עבר שאבד זכרונו
ולנצח אין בא שם, אין בא

פסיעותיי שם, אולי עוד טבועות
כל שנשכח, רון ודווי
ועל אודם סלעים בשקיעות
חרוטים לעד כל מכאוביי