הטעם הטוב בפיו נשאר.
ולי- נותר המר.
הפך המוכר,
לזר.
לי אמר: שלי את!
האם הנך יודעת?
סבלך הביאני,
מעט.
האומנם, שלי אתה לעד?
יחיד לי ומיוחד,
אישי האחד.
המיועד?
אסנת י
-
הכתיבה היא מבע לנפש פנימה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מעוז היקר, תודה על הערותיך והארותיך. שתמיד מוסיפות עוד קומה ונדבך בכתיבתינו. אחת! מתוקה.. בשיא הפשטות איה היקרה! קראתי בעיון שוב ושוב את הערתך וניסיתי למצוא את ה"ביטוי המסורבל" וה"לא זורם" התקשתי לראותו חבוי בין השורות אולי הוא כה בוהק וזועק שאיני מצליחה לראות? אודה לך אם תוכלי לצטט או אולי להצביע על נקודות ברורות תמיד יש מקום לשיפור לא? תודה לך:) שלהבת... אחרונה חביבה:) שנזכה לפתוח דף חדש בכל רגע ממש בבחינת התחדשות תמידית שתסייע לנו להתעצם להתרומם ולהתחיל מ...חדש! (אני מתנצלת מראש על ניסוחים מסורבלים כאלה ואחרים..לא ישנתי הלילה עמכם הסליחה.) אסנת [ליצירה]
- [ליצירה] מעוז היקר! לעיתים מה שהראש יודע , הוא אשר הלב מרגיש, ומילים , יש להן עוצמה מיוחדת. אפילו אם הן מועטות או דלות, קצרות או פשוטות . הן בעלות אינספור משמעויות. געגוע הוא לא רק סוג של רגש קטוע אולי גם המון בדידות בין אין קץ מילים שמביעות בפשטות געגוע. אסנת. [ליצירה]
- [ליצירה] -חזקי- כתיבה כשרונית יוצאת דופן הראוייה לשבח.האופן בו משולבת העלילה עם יתר הפרטים השזורים בה יוצר ים אצל הקורא עניין רב.מעבר ל כך שהציפייה הדרוכה לקראת הבאות היא זו שמעלה את הסקרנות והרצון להמשך קריאת הסיפור. [ליצירה]
- [ליצירה] -חזקי- כתיבה כשרונית יוצאת דופן הראוייה לשבח.האופן בו משולבת העלילה עם יתר הפרטים השזורים בה יוצר ים אצל הקורא עניין רב.מעבר ל כך שהציפייה הדרוכה לקראת הבאות היא זו שמעלה את הסקרנות והרצון להמשך קריאת הסיפור. [ליצירה]
- [ליצירה] שגיאת הקלדה בס"ד א.לא כיוונתי לדעת גדולים שהחסרתי רווח בין מילה למילה הייתה זו בחירה של פרונט שכנראה לא קיים ובהעתקתו להוספת המסמך שונה כולו.. ב.בחיקי ולא חיכי- טעיתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מוריה-תודה(: יהושוע -נא הסדר נשימתך:) מלודי- אני חושבת ש"הרבה לעבוד עליו"...כדבריך, יעוותו את אמיתות הדברים. תודה על עצותיך. אך נוח לי להשאיר את הטקסט כמו שהוא. גם בשל העובדה שהוא משקף בעבורי סוג של מציאות מסויימת. וגם משום שהטקסט הכתוב הוא הביבי שלי:) נכון שיש חזרה של המילים שנאמרו לעיל, אולם ראשית זה מוסב על הכרית, ובפעם השניה אודות האדם שברצוני לחבק כביכול. תודה על תגובותיכם :) אסנת [ליצירה]
- [ליצירה] אחת היקרה!!! את יודעת איזה זיק של רגש עוררת אצלי בלב עכשיו? ראשית, עוררת רגש עמום שמתעורר לו תמיד שמוזכר המקום בדרך זו או אחרת. תיאור המצב שכה מתחבר לכל נפש יהודית.. כתבת בפשטות ואמת.תודה נהנתי. שנית, הזכרת לי לממש לפני מספר חודשים כתבתי משהו אל מול החומות..(זו ההקדמה אני מתלבטת אם לפרסמה או לא..) אסנת [ליצירה]
- [ליצירה] -חזקי- כתיבה כשרונית יוצאת דופן הראוייה לשבח.האופן בו משולבת העלילה עם יתר הפרטים השזורים בה יוצר ים אצל הקורא עניין רב.מעבר ל כך שהציפייה הדרוכה לקראת הבאות היא זו שמעלה את הסקרנות והרצון להמשך קריאת הסיפור. [ליצירה]
- [ליצירה] בעניין שאלתך, להפיצה אכן אך לא לזרים אם י לאחינו עם ישראל בכללו מורכב מהמון המון פרטים שהם מהווים את הכלל כולו, צורמת לי המילה "זרים" אך בפשטות הובהרה לי הכוונה. כך נראה לי. אז-גם ההפצה מן הפנים אל החוץ היכן שניתן ולא רק במלל או בשיח או בדיור ושיחה והפגנת ידע וריטוריקת הדיבור אלא בעשייה ממשית בנסיון לקדש שם שמיים בכל נשימה בכל עשיה בפשטות לנסות לשמש דוגמא תחילה לעצמי ואז משם והלאה.. וכך בעצם להביא את המחשבות לכלל המעשה.. שנזכה. [ליצירה]
- [ליצירה] צו החיים. כצוואה לאהבה ללא מחשבה. כמו תמימות של ילדים. כל אדם אוהב בדרכו שלו. והדרך שלך היא כ"כ מבקשת להתחבר לצד הרגשי חסר המחשבות לפעמים כאילו מתעלם משכל ומחשבות. כתוב יפה. [ליצירה]
תגובות