כמעט שנה אחרי
שרעדו כתלי ביתנו בבכי
נשטפים פתחי המוות בנהר האפור.
ואין כאן נחמה
אף לא שמחת הנקמה
רק כיסוי קבר אחרון
במצעד השכחה והזכרון:
טלית לבנה לגופך
צעיף של דמעות לעינינו
ואחר-
ערימה של עפר
לוח שיש לך
אבנים קטנות לנו.

והיום
העמדנו לך מצבה
מבטון.