[ליצירה]
והקזתי דמי
על יסוד הספק
ומזבח הזהב
הועם - כמפקפק.
ביום יגוני דמעתי מלב
לא ידעתי נפשי
לא ידעתי מלל.
ואור לו הציץ
מבעד חלון
אחזתיו - לא ארפה
עד אראה כי -
שלום
[ליצירה]
מיה-
"כל כבודה בת מלך פנימה" זה גם חלק מהתנ"ך, כידוע, ולא נראה לי שיש מקום לבטל אותו...
אם בת ישראל חשה כבת מלך, הרי שוודאי תחוש לצניעותה. מעולם לא חשבו חז"ל, ובמקרה זה דוד המלך, שצניעות פירושה זלזול בכבוד בת ישראל. את העיקרון הזה אני מקבל כחלק מתפישת התורה והתורה, כדרכה- נצחית, ומכאן שלא שייך לומר שהיא או תפישתה פרימיטיבית.
אלא, שנכון שיש לתרגם מושגים אלו לחיי היומיום שלנו.
מועדים לשמחה
תגובות