זה - קיטש.
וגם זה.
משה האיש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נמאס לי ממך לא כותב עוד מחמאות, אחת מספיקה לכל היצירות (וואללה, איך יצא לי חרוז?!) [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד בתור אחד שמכיר את פורס הכוכבים אישית (אני בן-דודו, זה שמדליק ומכבה את הפנסים אצל הנסיך הקטן) אני רוצה לומר לך שהוא בכלל לא עצוב או בודד. עם כל הכבוד- לזה הוא יועד, לזה הוא נולד, ולא ימצא סיפוקו בשום דבר אחר. כולכם מוזמנים לבקר, הלילה בחצות (אחרי האפיקומן)... [ליצירה]
- [ליצירה] לו אודם דגל יתנוסס דומה יהיה עלי כדם דם טבוחי שמש עמים- לוהטת דם עזוקי גולג נישא בשמי חירותינו. פץ לרסיסים חלום לא קומונת חבר אכסוף חלום זוועות היה דמיון ולא בדמיון אשגה עוד לדרור ידעתי קרוא תם זמנה של זו- הלבנה - ברית המועצות הארורה. [ליצירה]
- [ליצירה] על האיש שראה הכל ניתן לומר ש"כל כיוון שבו הלכנו לא הוביל לשום מקום". והמבין יבין. [ליצירה]
- [ליצירה] שום דבר חדש... יפהפה! [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר! ובעיקר אהבתי את ה-"היה". מקפיא. [ליצירה]
- [ליצירה] ברוכים הבאים ל"צורה" אחי! [ליצירה]
- [ליצירה] הסמיילי של החיוך חסר... אגב, הערונת: יותר נכון לכתוב במקום: " שו האדה" - "שו הד'ה". [ליצירה]
- [ליצירה] מדוע לא שתקו המעברות? אולי כי לא כולם חשו מקופחים, זועמים או מושפלים? כך, למשל, סבתי שתחיה- שעברה את תקופת המעברות ללא כל חויה טראומטית. האם סבתי היא היחידה שלא מרגישה מקופחת וכו'? נדמה לי שלא, אלא שיותר קל להתלונן ולנגח את הממסד. כן, זה גם נותן לסוציולוגים מקום להתגדר בו. ולא, לא באתי לזלזל בסבלו של אף איש או אשה ש"זכו" להתגורר במעברות, אלא להביא את הצד שבדרך כלל לא שומעים. [ליצירה]
- [ליצירה] **** ועוד אחת - * [ליצירה]
תגובות