[ליצירה]
ובכל פעם שהרכבת עוברת
פסיה- מוחספסים, אינטימים, ריקים.
ידיי החלקלקות- אותך מפספסות ושוב
בך איני אוחז.
ההסתכלות למעלה, מעלה בי רגש אחד קטן.
קנאה.
[ליצירה]
אני חולק עלייך לחלוטין! אנשים אחרים באתר הזה יכולים ללמוד מטעויות ומעריכה של אחרים. חוצמיזה, מה, את מתקמצנת על החומר הכחול? ממש ממש לא לעיניין, ואת יודעת שאין לי שום דבר נגדך. לא מקובל!!!!
דרישה: אני דורש את התיקונים שלי לשיר. ואם מחקת אותם, אז באמת הפאשיזם פה חוגג.
[ליצירה]
אז לכל הממורמרים, לכ לבעלי הקריאה הראשונה והשניה בלבד:
דמיינו בחורה. אתם מציעים לה לבוא אליכם. אבל היא- כבחורה- לא נענית מייד אלא מתחילה במשחקי חיזור
כלומר, זה סגור וגמור שהיא מגיעה אבל היא לא גיד את זה מייד:
"ההצעה שלי בחלקה התקבלה. ולא משום
שאין כאן יכולת שיפוט מוגבלת
או שפה
אלא סוג העניין הוא כזה שסירוב מוחלט מתפרש כ
'לא אני ולא אתה
תקבע
באיזו שעה' "
לכן:
"לכן
היית חייבת לשלוח בעצמך- כפשרה
שמלה. קצרה. מכפלת. דקה. מבט של
עוד שניה". ..
כלומר, אחרי משחק ה"קשה להשגה" היא מגיעה, כדי לחפות, עם שמלה. קצרה. מכפלת (כפלשון). דקה. מבט של עוד שניה ו....
באמת הייתי
שם. ושם. ושם.
ולבסוף:
"ומה יהיה בסוף"? שאלת
שאילתה. שאלה.
כלומר, אחרי כל הדברים הללו "יחסינו לאן"?
שאילתה(פרלמנטרית. ולכן גם "בקריאה שלישית" קרי, החוק עבר) ועדיין- סימן שאלה.
ט ע י ם ?
חושו בטוב!!
[ליצירה]
נפלא. צירוף התיאורים לכוונה. מושלם. אולם, יש ההרגשה שהשורה הראשונה עומדת מאליה, כאילו נכתבה כהתחלה ומשם השאר נוצר. האם יכול לוותר על שורה זו לטובת שיר אחר? כדאי.
תגובות