חזרתי ליישוב.
השביל בצד השיער נבל
(הרחקתי לא יותר מאלפי מילין
(לדעה המחמירה)
פחות מהשיבה מהודו או נערה עם עגיל פנינה)
ואני מהלך ברחובות
(הנהר כבר הילך עליי פעם
אימים )
כמו שענק מהלך בין ההרים
על כתפיי מונחת ילדה (ומשכנתא כלה בצידה)
קשת לראשה וצבעה כגוֹן הלבנה. וּבגינה
-
עומד כד קטן מחרס שהתייבש לפני פחות מאלף שנה
(קנינו בְּבִּידְיָה כשעוד היינו יוצאים ושבים
בלי שום בעיה)
תגובות