שָׁרְשֵׁי הַשָּׁתִיל מִשְׂתָּרְגִים
בָּעֵץ הַסָּבָא
שֶׁנָּטוּעַ בַּעֲפַר הַשָּׁנִים.

הַשֶּׁמֶשׁ מְלַטֶּפֶת אֶת הַזָּהֹב
שֶׁלֹּא עֻבָּד בִּידֵי אֱנוֹשִׁי.
הַחוֹל הַחַם נוֹשֵׁר מִיָּדֵךָ,
שֶׁמְּנַסָּה לְשַׁמֵּר מַגָּעוֹ.

בַּלַּיְלָה תֵּצְאִי,
אֶל הַמֶּרְחָב הַדּוֹמֵם.
חֲתִיכוֹת חֲתִיכוֹת
תִּתְפָּרְקִי מוּל נוֹפָיו.

קוֹל הַמִיָתוֹ
נֶחְלַשׁ עִם הָרוּחַ
אַתְּ כּוֹרַעַת לְהַאֲזִין
עוֹדֵךְ פְּרוּדָה,

הוּא רוֹכֵן
וּמְחַבֵּר אֶת שִׁבְרֵךְ,

סוֹדוֹ נִגְלָה
לְעֵינֶיךְ
קוֹל מִדְבָּר יְהוּדָה.