קול דמי אחיך צועקים
אֶניָה זוק
-
10% ממה שקורה בחיים אינם בשליטה. 90% הנותרים זו התגובה שלנו לאותם 10%.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מממ...עושה לי געגוע לאדם שהיה קצת שלי והלך... [ליצירה]
- [ליצירה] אם כי לא ברור שאני מבינה לגמרי את כוונתך, אני מרגישה חיבור לדברים - מהמקום בי, בו הם נוגעים. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מוכרחה להודות שיש הרבה אמת במה שאתה אומר. לי, בכל אופן זה הגיע בזמן הנכון, ואני לוקחת את דבריך לנסיון. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] אופטימי מה? [ליצירה]
- [ליצירה] ממממממ....בודד לי כשאני רואה את התמונה... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. ביטוי מדוייק למה שתוקף אותי לפעמים. על זה נאמר: ignorance is a bleese. ומצד שני, ללא תודעה - במה אני שונה מבע"ח? אולי אפשר לתעל את המחשבות למקום אחר-שבו אני פחות במרכז? [ליצירה]
- [ליצירה] הישר לאהודות... הראי"ה כתב על כך שהסיבה לבלבול בין האני האמיתי ל"שלי" הוא בשל חטא קדמון: חטא האדם הראשון וחטא הארץ וכו': "ואני בתוך הגולה, האני הפנימי העצמי, של היחיד ושל הציבור, אינו מתגלה בתוכיותו רק לפי ערך הקדושה והטהרה שלו, לפי ערך הגבורה העליונה, הספוגה מהאורה הטהורה של זיו מעלה, שהיא מתלהבת בקרבו. חטאנו עם אבותינו, חטא האדם הראשון, שנתנכר לעצמיותו, שפנה לדעתו של נחש, ואבד את עצמו, לא ידע להשיב תשובה ברורה על שאלת אַיֶךָּ, מפני שלא ידע נפשו, מפני שהאניות האמיתית נאבדה ממנו, בחטא ההשתחואה לאל זר. חטא ישראל, זה אחרי אלהי נכר, את אניותו העצמית עזב, זנח ישראל טוב. חטאה הארץ, הכחישה את עצמיותה, צמצמה את חילה, הלכה אחרי מגמות ותכליתות, לא נתנה את כל חילה הכמוס להיות טעם עץ כטעם פריו, נשאה עין מחוץ לה, לחשוב על דבר גורלות וקריירות. ...וכה הולך העולם וצולל באבדן האני של כל אחד, של הפרט ושל הכלל " אוה"ק ג עמ' קמ' [ליצירה]
- [ליצירה] מבלי להכירך - אני יודעת מאיזו צלקת קטנה השיר הזה יצא...ברוּך באופטימיות עלה בכוחך זה [ליצירה]
- [ליצירה] התגעגעתי לכתיבה שלך... שכחתי כבר איך זה שצריך לקרוא שיר 3 פעמים ובכל פעם להבין משהו חדש. ברוך שובך [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד גאוני...:) [ליצירה]
תגובות