תודה. בהתחלה השיר זרם תחת ידי, אך לא התחברתי לאף מילה. החלטתי להוסיף את הכותרת [שנות אלפיים] והיא שינתה את פני התמונה. פשוט לא יכולתי להשלים עם זה שהיאוש הוא חלק ממני, אז השלכתי אותו על התקווה בשנות האלפיים.
[ליצירה]
תודה. בהתחלה השיר זרם תחת ידי, אך לא התחברתי לאף מילה. החלטתי להוסיף את הכותרת [שנות אלפיים] והיא שינתה את פני התמונה. פשוט לא יכולתי להשלים עם זה שהיאוש הוא חלק ממני, אז השלכתי אותו על התקווה בשנות האלפיים.
[ליצירה]
בס"ד
מהמם ומשתיק. החוט הדק העובר בין "מעין עולם הבא" ובין חורבן עשן ועפר כל כך עדין, מכיל בתוכו את תמצית חיינו, כאב ועונג, חורבן ופאר.
היטבת לבטא תמצית זו
תודה
[ליצירה]
מממ....מוכר כל כך.
ויתור על המקום המוכר והבטוח לטובת הלא נודע המאיים - לא משנה כמה הוא מבטיח ולשם שינוי אמיתי - זה לא קל.
לוותר על הקשבה? - אף פעם
[ליצירה]
נראה שיש המון עומק במילים - אך כשם שהמילים עמומות בכוונתן - כך גם היכולת שלי מוגבלת להסביר מה שהבנתי מהן. [על אף שיש תחושה שהבנתי!] להבנתי, אני מאחלת לך למצוא את השמש בקרוב. [האם היא מי שאני חושבת שהיא?]. התוכן של השיר מעורר תקווה ועידוד.
אגב, ארבע פעמים. ארבע פעמים קראתי את שיר כדי להתחיל להבין אותו. אתה יכול לעבוד בתור מצפין קודים בזמנך הפנוי
[ליצירה]
השיר גרם לאסוסיאציה מעניינת למשהו שסיפר לי אבי: כשהיה ילד קטן, הודיע לאימו שהוא רוצה לראות את ה' עכשיו. אימו, אישה צדיקה וקדושה הזדעזע ונחרדה מהמחשבה, שהרי "לא יראני האדם וחי".
זה החיסרון הבולט שלנו כבני אדם לעומת מי שאינו חי. לעומת אלו שיכולים בשפה ברורה לשבח ולדעת באמת על מה הם מדברים
תגובות