מָחַקְתָּ אוֹתִי

וַאֲנִי אוֹתְךָ

וְהַשְתִיקָה הִכְאִיבָה

לִקְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת

שֶלֹּא יָכְלוּ לְלַקֵּק אֶת

צוּף הַמִּלִּים שֶנַּטְפוּ

לְלֹא הַכָּרָה.

מָחַקְתִּי אוֹתָךְ

וְהַשְּׁתִיקָה מְכַוֶּצֶת אַתְּ חַדְרֵי בִּטְנִי

לְחָלָל שֶׁהוֹלֵךְ

וּמֵאַיֵּן

מָחַקְתִּי...

מֵעַתָּה

לֹא יָד

וְלֹא שֵׁם.

הַיָּד אֵינָהּ כּוֹתֶבֶת אֶת הַשֵּׁם

וְהַשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ נוֹתַר

כַּהֲזָיָה

חִוֶּרֶת הַהוֹלֶכֶת וּנְמוֹגָה

כְּכוֹתֵב

הַמֵּעִיף שְׂרִידֵי

מַחַק,

שֶׁנּוֹתְרוּ עַל הַדַּף הַלָּבָן.