ביצירות מהסוג הזה אין חשיבות רבה לאור, אלה
לרעיון עצמו!
ביצירה זו יש יחודיות בגין האפשרות לראותה מכיוונים
שונים.
היא כמו מספרת סיפור אשר את האמת תסתיר מאחוריה.
יוצא מהכלל נהנתי מיצירתך מאד. תודה:
חיים
[ליצירה]
ביצירות מהסוג הזה אין חשיבות רבה לאור, אלה
לרעיון עצמו!
ביצירה זו יש יחודיות בגין האפשרות לראותה מכיוונים
שונים.
היא כמו מספרת סיפור אשר את האמת תסתיר מאחוריה.
יוצא מהכלל נהנתי מיצירתך מאד. תודה:
חיים
[ליצירה]
התקבלת לאחוות-הלא-מסתדרים-עם-הפוקוס.
כן, גם אני סובלת מאותה בעיה.
(אלא אם כן הטשטוש מכוון, אבל אם כן לא ברור לי מה ניסית להשיג.)
בנוסף , החיתוך די צורם לעין. ועדיין נדמה לי שעם קצת יותר השקעה בפוקוס היה מתקבל צילום צבעוני וכיפי.
[ליצירה]
שאול המלך הוא דוגמא מצוינת לסכנה הטמונה בגישה שלך.
שאול, שחז"ל מעידים עליו שהוא "אחד מנסיכי אדם", והכתוב מעיד עליו שהוא אדם "משכמו ומעלה"
נטמע, לצערנו הרב, בזכרון הקולקטיבי שלנו כ"איש הרע", זה שרדף את דוד באובססיביות, זה שחמל על אכזרים והתאכזר לרחמנים.
לפי הגישה שלך, יש לאמר: וכי אין זה נכון? הרי עובדה היא ששאול רצח את כהני נוב, שאין שום הסבר הגיוני לרדיפה שלו את דוד.
אלא שהצורה שבה הוא נתפס בקרב המון העם היא מעוותת. רובנו לא זכינו לראות את הדברים בפרספקטיבה רחבה, זו הכוללת בתוכה את שאול משיח ה', נסיך-אדם, ביחד עם חטאיו.
ולתפיסה מעוותת דומה, לחרדתי, היצירה שלך מובילה. התעלמות מוחלטת מגדלותו של אהרן.
ודבר נוסף שכחת: אהרן לא נענש לבסוף, על אף כל הדברים שנאמרו לעיל. וידוע שהקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה - אם כן: כיצד תתרץ את העובדה שאהרן לא קיבל שום עונש על מעשה העגל?
[ליצירה]
לנוחיות הקוראים, מוגש מקבץ הפנינים החדש של שמוליק:
"אתם רשעים אמיתיים, ולא הרוצחים". על פי אמנת שמוליק הבין לאומית, עושר הוא חטא חמור יותר מרצח.
למי שתוהה, אם כן, מדוע מהלל שמוליק את בריה"מ העשירה שלחמה בגרמניה (הרצחנית אך ענייה), נשיב: עוד לא למדת שאין לחפש היגיון בשירתו של ירושלמי?
אותה התשובה גם מצפה למי שישאל מדוע עושק העשירים ע"י העניים (שכבר יהיו עשירים) הוא מוסרי יותר מאשר עושק העניים ע"י העשירים (שלפני כן היו עניים), ומה יהיה ההבדל בכלל בין המבנה החברתי של עכשיו לזה שאחרי המהפכה (מלבד ההתחלפות בין האוכלוסיות של שתי השכבות), ובאיזה צד יהיה שמואל אחרי המהפכה, שמא יצדד בעניים (שהיו עשירים עשוקים), או שמא אולי כבר היתה המהפכה, ואנחנו לא הבחנו בהבדל?..
והערה אחרונה: מי יודע מה מתחרז עם "אין כפרה"?
יפה שמוליק, "אין לכם כפרה", מצוין. רואים שיש לך עתיד.
[ליצירה]
כתוב יפהפה, אבל עשה לי משהו קצת אגואיסטי - זה כאילו את אומרת שהיא היתה צריכה להישאר דתיה בהגדרה גם אם בלב היא לא - בשביל שהמשפחה לא תפגע. וזה לא נכון, כי גם אם המשפחה נפגעת התשובה צריכה להיות לא "איך את עושה לי את זה" אלא תשובות אמיתיות ונסיון לפתור את הבעיות שהביאו אותה לזרוק הכל.
[ליצירה]
כמה דברים עולים לי בראש כשאני עוברת על יצירותייך, אבל אני אגיד רק את מה שנראה לי רלוונטי כרגע- זו לא יצירה. שימי לב, דף היוצר שלך לא אמור להיות בלוג של סיפורים על חייך,( עבר הווה והלוואי שיש לך עתיד, ) אל דף יצירות, כלומר שכל דבר שמתפרסם צריך לענות להגדרה "יצירה". כיוון שבעצם אין הגדרה אובייקטיבית מוחלטת, על השירים והמונולוגים שלך עוד אפשר להתווכח, אבל סתם לפרסם תמונה משפחתית שאפילו לא את הצלמת - אני לא רואה דרך להגדיר כיצירה.
ובגלל שאני כבר בשוונג, אז אני מוסיפה את הדבר השני שחשבתי, והוא:
את חיה בדיאלוג מתמיד עם העבר שלך. כל הזמן משווה, מתוך מאמץ להתרחק. את אולי לא מודעת לזה, אבל ככל שאת מדגישה יותר את הריחוק שלך מהדת - ניכר שהיא קושרת אותך אליה בחבלים שאת פשוט לא מצליחה לנתק.
ביצירות שלך את לא מכניסה כלום מהעולם הפנימי שלך, מהאדם שבך, מהמחשבות והרגשות שיש לכל אחד.
את חיה כל הזמן את הדתל"שית, ורק אותה.
אני מרגישה שלא הסברתי את עצמי היטב, אז אני אדגים: אני למשל- הזהות שלי מורכבת מהרבה גורמים: אני שומרת מצוות. אני ימנית.אני בחורה. וכן הלאה.. ואת? דתל"שית. רק דתל"שית.
שימי לב, אני לא אומרת שאין בך מעבר לזה, אלא שככה את מראה את עצמך וככה, כנראה, את תופסת את עצמך, וזה חבל להצטמצם בתוך עולם כל כך קטן, שאין בו כלום חוץ מתוויות. תיפתחי, תגדלי..
שלך, בכנות..
[ליצירה]
את השיר הזה צריך לתלות בגדול, מול כל משוררי שלושת הנקודות...
אל תוותר, אתה עוד תנצח אותן...
תרגיע אותן, שהן יוכלו להופיע כאוות נפשן בתגובות פקאציות, אבל לא בשיר.
(...)
:-)
תגובות