כשדניאל שמע לראשונה על  "אהבה מושלמת" הוא מיד הבין שהחיים שלו הולכים להשתנות כי ב"אהבה מושלמת" בניגוד לשירותי שידוכים אחרים לא חיפשו את בן הזוג המתאים, פשוט יצרו אותו, ודניאל שכבר ידע דבר או שניים על חיפושים הבין שזו האופציה היחידה מבחינתו.

האמת היא שאחרי שפיצחו את הנוסחא ליצירת אנשים זה היה רק עניין של זמן עד שיופיעו שירותים כמו זה שמציעה "אהבה", כמובן שזה עדיין לא היה חוקי ליצור ולשבט אנשים אבל לדניאל שכבר מזמן חשב שהמטרה של חוקים היא לשבור אותם זה לא ממש הפריע.

המשרדים של "אהבה" מוקמו באיזה חור תל אביבי מוסתר היטב אבל דניאל מצא אותם בלי שום בעיה. בחדר ההמתנה היו בעיקר נשים שקיוו למצוא, או יותר נכון לברוא את אביר חלומותיהן, אבל היו שם גם עוד כמה גברים, לאחד מהם היה גיליון נייר עם דמות של בחורה המורכבת מכל מיני גזרי עיתונים, לשני הייתה ערימת דפים מלאים בכתב צפוף שסיפר כנראה על קורות חייה של הבחורה המושלמת שלו, איך שדניאל ראה אותם הוא נכנס ללחץ כי כל כמה שהיה קליל וזורם יש דברים חשובים מכדי להתייחס אליהם בקלות ראש.הוא כבר חשב לדחות את זה ולחזור בפעם אחרת, מוכן יותר, אבל אז בדיוק קראו בשם שלו ופקידה נאה וממושקפת סימנה לו להתלוות אליה לאחד החדרים.

שם הסביר לו אחד מן העובדים בדיוק איך מתנהל הפטנט שלהם: "המוח האנושי" כך הוא אמר "בנוי בדיוק כמו מחשב ואנחנו פשוט צריכים להזין לתוכו את המידע הדרוש על מנת שיפעל כמו שאנחנו רוצים. העיצוב- זה כבר באמת החלק הקל." אח"כ הוא הראה לו סרטון על אנשים שכבר השתמשו בשירות שלהם וכולם נראו כ"כ מאושרים עם האהבה החדשה שלהם, דניאל הרגיש שהוא עומד בפני משהו גדול.

בשלב הבא הוא היה צריך לספר בדיוק איך הוא מדמיין את הבחורה המושלמת שלו, מתמקד על כל פרט ופרט, ממש כמו אז כשהיה מסביר לאיה למה הוא לעולם לא יוכל להיות איתה ואיך שלא משנה מה היא תעשה היא בחיים לא תהיה כמו המושלמת שלו, ואיה רק הייתה מרגישה צביטה כזו בלב ואומרת לו שבסוף הוא יאהב אותה ובין לבין הייתה מלטפת אותו ונוגעת בו כדי להרגיש שהנה, זה כמעט...

אחרי יומיים הוא בא לאסוף אותה והיא הייתה, נו... מושלמת. בדיוק איך שהוא רצה, עם רגליים ארוכות ושיער מוזר ואופי מסתורי ומיוחד. בהתחלה הכל הלך חלק, דניאל ושרון (ככה הוא החליט שיקראו לה) היו פשוט זוג משמיים, מכל אספקט אפשרי, אבל האושר לא נמשך יותר מדי. אחרי כמה זמן הוא הרגיש שמשהו חסר, הוא לא ממש ידע לומר מה אבל זה לא היה כמו שהוא דמיין או שאולי כן אבל איך שהוא דמיין כבר לא ממש הספיק.

הוא חשב ללכת למשרדים לנסות לתקן אותה (בכל זאת, הייתה אחריות ל-3 שנים), הוא חשב גם להתחרט ולשלוח אותה חזרה לחברה (ואפילו לקבל החזר כספי חלקי) אבל רק המחשבה של להתחיל שוב בחיפושים אחר האישה המושלמת ייאשו אותו אז הוא החליט להשאר איתה.

לפעמים בלילה כשהיא הייתה מחבקת אותו הוא היה נזכר פתאום באיה, איך שהיא אהבה אותו ואיך שהמגע שלה אולי לא היה מושלם אבל היה בו משהו אחר, אמיתי. וברגעים האלה כשהיה נזכר בה הוא היה מרגיש צביטה כזו בלב ומבין טיפה באיחור שאולי באמת אהב אותה ובין לבין היה מלטף את שרון ונוגע בה כדי להרגיש שהנה, זה כמעט...