הרעיון נפלא,תפסת רגע של ממש! (ויש לה קוקיות..מה שמוסיף לתחושת ה"ילדה-של-אבא"), אבל..מניחה ששמת לב-לא מספיק חד. אולי בגלל שמיהרת לצלם לפני שייעלמו.. בכולופן,אהבתי מאוד.
[ליצירה]
הרעיון נפלא,תפסת רגע של ממש! (ויש לה קוקיות..מה שמוסיף לתחושת ה"ילדה-של-אבא"), אבל..מניחה ששמת לב-לא מספיק חד. אולי בגלל שמיהרת לצלם לפני שייעלמו.. בכולופן,אהבתי מאוד.
[ליצירה]
נכון. מרוב מאיסה במלחמות ובהרג, נורה הבחור ליד עמנואל.
וגם בת הדודה שלי ובעלה נפצעו בשבוע שעבר (ליד נעלה מירי ממכונית חולפת) מרוב שחברי גדודי חללי אל-אקצא חפצים בשלום.
וגם עוד כמה שנפצעו בשבוע האחרון, הם בסה"כ קרבנות הרצון-לשלום.
אולי כדאי שהפלשתינים ילמדו לבטא את עצמם יותר טוב.
[ליצירה]
הבנתי שזה הסתדר לך בשיר, ואני מסכיה איתך ש"עין שמים אודמת" זה ביטוי נהדר ועמוס דימויים.
אבל אם אתה לוקח שורה משיר של מיהו אחר זה נותן לי, כקוראת, שתי אופציות:
1. שאתה מתכתב עם השיר המקורי, מה שלא קורה בשיר שלך.
2. שאתה חוטא בגניבה ספרותית...
בעיני לא ראוי (מבחיה ספרותית, כמובן)להשתמש בשורה של מישהו אחר אלא אם כן זה בא כהתייחסות אליו.
עלה והצלח!
[ליצירה]
מעניין. קצת יותר מדי טראגי מכדי לעורר אמון, ובעיקר - הסיום קטוע באמצע? או שמא זה סיפור בהמשכים? (גם אפ כן, ראוי לשייף מעט, שהסוף לא יהיה כל כך פתאומי וחד.)
[ליצירה]
תמשיכי, חמודה.
השיר השתנה קצת מאז שראיתי אותו :-)
(אולי בכל זאת כדאי למצוא דרך לחרוז גם את 2 השורות הראשונות?
את יודעת, מה שיפה בכתיבה בחרוזים, זה שהיא מאד מגבילה. ובגלל שהיא כל כך מגבילה צריך להתאמץ יותר כדי למצוא את המילים הנכונות. וכשמתאמצים יותר - מקבלים יותר. כשניסיתי להגביל את עצמי לאתגרים שונים גיליתי שדווקא כך מצליחים להביע דברים בצורה מדויקת, כי חושבים יותר עד שמופיעה המילה הנכונה.)
בהצלחה!
תגובות