זמן אחרון

 

אין בי נביעה בזמן האחרון,

לעיתים חושבת אני,

כי עובר אורח גלל אבן על פי.

השבוע האחרון נדמה עליי כעשן,

ועודני מנסה לשלוח ידי ולתפוס את הזמן

שמתפורר בין אצבעותי.

לפעמים אני כמהה לאיזו מציאות נסתרת שתבוא ותחייך חיוך ביישני ותלטף את שברי נפשי.

ולילות על גבי לילות מחכה לאיזה שקט צלול

שיבוא ויכבה את החדשות וצופרי האמבולנס.

לפעמים אני מחכה לך,

ולפעמים רק רוצה שתפסיק למלמל,

לפתות את ליבי,

אין בי כעת מקום לאהבה.