היא נמוכה
לטעמי,
למידת רוחה.
היא חפצה
לדעתי,
בעיקוב רגלה.
היא תצלח
למיטב זכרוני,
אם כוחה עימה.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] שמח שהאקראית יודעת להחזיר אותי לכאן מדי פעם [ליצירה]
- [ליצירה] יפה [ליצירה]
- [ליצירה] לפחות אפשר לקוות שיהיה שיר סקוטלנד, קיץ, 2005 בו תכה בך שוב השכחה. הצלחתי להתבלבל לרגע, בשורות "נתתי לשקט שבו לצעוק על הרעש שבי לשתוק!" אך הם תפסו אותי. על זה נאמר: אשרי אדם שוכח תמיד. הלוואי. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] זה היה ברור שתחזרי עם בליסוף שירים שווים. יש כאן דברים טובים טובים. מנחם, שעדיין שותה מהמסכת הקודמת שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] היכולת שלך לתאר לאורך זמן (טור ארוך של שירים) יחסים זוגיים ולכתוב את הכל באותו קול (יש קצב קבוע כשקוראים את השירים בקול וברבים מהם אתה גם שומר על אווירה מסוימת שסובבת מעל) היא יכולת של אדם שלוקח ברצינות את כתיבתו. (ואולי גם את מושאי הכתיבה) מקנא בך. [ליצירה]
- [ליצירה] אופ כמה שמאוד יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] להזכיר לי (ולאחרים) שקראתי. [ליצירה]
- [ליצירה] העדפתי גירסא קצת שונה. אבל הנה הגירסא המקורית שעליה הגיבו כל אלה שמעליי. (תודה על התגובות...) אדלג את המרחק עד אליך אליך לשלוח יד אתה הקורא, יושב בבית, במסעדה פניך למסך, בצד שולחן כתיבה אחמיר מבטי אומר בקול המון טון ובאצבע מתלווה לך לך לְסֶפֶר מארץ מולדתך שב, תלמד תורה * זו שירה [ליצירה]
תגובות