לק"י

 

כבר אחרי חצות היום השישי בשבוע השישי לימי הספירה

מיטהרים ומתקדשים כמו אישה

הסופרת שבעה נקיים בטרם תבוא אל בעלה

כד עייל שבתא

 

ואיך אוכל לשאת פניי, לקבל שבת המלכה

ויודע אני את כל מעלליי בשבוע החולף?

והרי היא מקור הברכה, ואני בידיי שמתי עצמי ארור

ואיך ידבק הארור בברוך?

 

אני פושט בגדיי, משיל את חיצוניותי

עומד בדד עם עצמי ועם קוני

וכל דינין מתעברין מינה

ואיהי אשתארת ביחודא דנהירו קדישא

 

יורד במדרגות

רגליי טובלות במים

ואז לבי

ואז מוחי

חושב על חטאי היום הראשון, החסד שביסוד

ואני עולה ממצולות ומשאירם שם

שומט מידי את השרץ

ואתפרשת מסטרא אחרא

 

ושוב צולל מטה

מתוודה על היום השני, הגבורה שביסוד

ושב ממצולות

 

וכך אני נכנס למקום שאני נכנס

ועומד במקום שאני עומד

וכך אני מונה:

אחת ואחת

אחת ושתים

אחת ושלוש

אחת וארבע

אחת וחמש

אחת ושש

אחת ושבע

עד ליום השביעי, שבת קודש

מלכות שביסוד

ולית שולטנו אחרא בכל עלמין

 

הטוהר אופף אותי

אשריכם ישראל! לפני מי אתם מיטהרין?

"מקוה ישראל ה´"

וברגשות תודה

אני מתרומם

ואנפהא נהירין