שוב מתעורר מחלום של תקווה
החושים שיכורים מעצם התהייה
ואני צובט את גופי במודע
אוחז חזק בזרעותיי את שהיה.
אוחז חזק ופורץ בבכי מר
מביט על הצרות שמתאספות כגובה הר
מחפש את התמימות בעולם שמזמן אבד
רק לגלות שבתוכי משהו שרד.
יודע, שומע, את קול המחשבות
שעזבו אותי בלילה עם כל האהבות
הידים עייפות
כבר התנפצו השאיפות
ואני נשאר הבוקר עם כל האכזבות.
תגובות