[ליצירה]
תודה ליאורה - מיהרתי להתבלבל משום מה.
חס ושם - היא לא התאבדה (בניגוד באמת, לוורג'י, בפי החבר'ה) היא חיה לה עד גיל 56 ומתה, משאירה אחריה כלום לאף אחד, שכן משפחתה וחבריה מתו לפניה (כך אומרים ההיסטוריונים). בודדה וערירית חיה ומתה.
מותה היה ממחלה פיזית, ולא נפשית.
אתקן מיד את הכתוב.
[ליצירה]
אני מבקש להתנצל ולנסח מחדש את הדברים שלי - התכוונתי יותר לאמר שזה חסר חן כקטע אומנותי.
אבל זה בהחלט מעורר חמלה, רחמים והזדהות.
אני פשוט חושב שאפשר להפיק יותר אם היו לוקחים את מקבץ הדברים המצערים האלה ויוצרים מהם משהו טרי, חדשני, שתופס אותך וגורם לך להרגיש את כל העצבות, כעס, דכאון וכו' שמסופר כאן עליהם רק ברמיזה שזה התחושות שנובעות לך.
ממש כמו הביקורת הראשונית שלי - איך שזה מוצג כאן יבש מדי לעומת הכוונה.
[ליצירה]
זה לא תרגום.
המשפט הראשון אכן קרוב מאוד, אבל הוא לא תרגום (למרות שהוא היה הבסיס שלי כשהתחלתי לתרגם, פשוט שההמשך היה לי קטסטרופלי)
ולכן הוא המשיך כלפי טינות אישיות.
[ליצירה]
זה מאוד יפה, ואני מאוד לא מבין ברישום, ציור או מה שזה לא יהיה
אבל שם היצירה קצת מבולבל.
זה לא executer אלא executioner.
הראשון הוא מוציא לפועל, השני הוא "תליין" וזה שם עצם שמתאר את האדם שאחראי להוצאה להורג.
אקסקיוטר מתייחס לכל אדם שעושה כל דבר.
חוץ מזה שהביטוי באנגלית לא פופולרי כל כך כמו אצלנו וזה אפילו נשמע בתרגומית ולא אנגלית רהוטה.
אבל זה באמת נורא יפה.
ככה זה אנחנו המשוררים. משנוררים :)
תגובות