מהי ההסטוריה?
תמונת זכרון העבר
או שמא
מראת מציאות העתיד?
האם
מאורע שהיה
אכן קרה
או שמא
קיומו הוא סובייקטיבי
ממוסגר בחוויה אישית
עצמית,
עצמאית.
העובדות מקבלות
תפנית
ותכלית
לפי עיניו
ולבו
של הזוכר.
[ליצירה]
אני לא חושבת שאנשים כותבים בהתאם למה שאחרים אוהבים לקרוא, אולי זה הפוך ואנשים אוהבים לקרוא, מה שאחרים כותבים. והם מזדהים, כואבים את אותו כאב ולעיתים (אם היוצר מוכשר ובן מזל), רק לפעמים, מעריכים גם את צורת הכתיבה ואת העובדה כי מדובר בכשרון אמיתי- ראוי לציון ועידוד.
עם זאת, זה נכון כי יש מספר יצירות שמלציות המעוררות תגובות מתבקשות, אינן מחדשות ואינן מפתיעות, לשום כיוון. ועדיין, כנראה שיוצרם הרגיש, כי הן ראויות להשמע והוקל עליו והוטב לו, מעצם כתיבתם ושיתוף אחרים בהן.
דבריך מנוסחים יפה ומעלים חיוך.
המון אושר!
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
אהבתי במיוחד את הפסקה האחרונה "רק הנדנדה ממשיכה להתנדנד.... וכו'"
השורות שקדמו לה- מצאתי אותן לא מלוטשות ובעלות תיאורים ילדותיים קצת ולא מעבירים מסר ו/או תוכן נוסף...
[ליצירה]
זה כ"כ יפה ועצוב, נוגע, כואב ורגיש...
אין עליך- רסיס, פשוט אין.
אגב, ברוח זו- יצא סרט - שמש צלולה ביום בהיר (או שלא זה השם, לא זוכרת, זה עם ג'ים קרי וקייט וינסלט, והיצירה הזו הזכירה לי את הסרט...)
[ליצירה]
כתוב יפה, לפעמים בניסוח מנסה להיות מליצי משהו, וזה קצת לא שייך בעיני.
חוצמיזה- להבדיל מרוב היצירות המתפרסמות כאן תחת קטגוריית ה"שירה", זה נראה שיר מתאים להלחנה... (וזה לא הערה טובה/רעה)
[ליצירה]
איזה יופי, איזו עדינות, כמה רגישות, נועם ותוכן. שמעתי את החליל, את התנים וציוץ הציפורים, ראיתי את הכוכב המנצנץ, הרגשתי את האדמה הלחה ואהבתי...
תגובות