מהי ההסטוריה?
תמונת זכרון העבר
או שמא
מראת מציאות העתיד?
האם
מאורע שהיה
אכן קרה
או שמא
קיומו הוא סובייקטיבי
ממוסגר בחוויה אישית
עצמית,
עצמאית.
העובדות מקבלות
תפנית
ותכלית
לפי עיניו
ולבו
של הזוכר.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה :) אז מה דעתך- איזה אהבת יותר מכל השלושה? [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי, איזו עדינות, כמה רגישות, נועם ותוכן. שמעתי את החליל, את התנים וציוץ הציפורים, ראיתי את הכוכב המנצנץ, הרגשתי את האדמה הלחה ואהבתי... [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה!!! ולא, זה לא בנימה מופתעת ;) [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה מאוד עם צחית, גם הייתי משנה את הסיווג, זו יכולה להיות יצירה תחת "שירה". הייתי אולי מוסיפה בית שלישי: אותו הזבל של אתמול שנערם ברחובות העיר יעלם בחדשות בוקרו של יום.... [ליצירה]
- [ליצירה] פחות התחברתי, הרגשתי מה ניסית להעביר, או לכל הפחות הרגשתי תמונת מצב מהיצירה, אך לא התחברתי לדימוי, הוא לא היה עקבי בעיני ולא דייקת במטאפורה, לי זה הפריע. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו- שי, התעלת על עצמך!!! מדהים בעיניי :) [ליצירה]
- [ליצירה] יוסי יקירי, לא פיספסת דבר, אם היא האחת של חייך, תלחם עכשיו- אף פעם לא מאוחר (החרוז יצא בטעות...) אם מרגיש שוויתרת מוקדם מדי: א. זה לא נכון, כנראה שלאז זו היתה ההרגשה ואיתה היית צריך לזרום... ב. עכשיו תקום- תצעק ותילחם, תגייס את כל שיש בך/לך ואל תתייאש, ואם זה לא ילך- תדע שניסית ותוכל בלב שלם יותר, רגוע יותר, כואב יותר, אבל גם יותר למוד ניסיון ומפוכח. בנוגע לשיר- תנסה פחות חרוזים, יותר לזרום עם המילים, לקטוע שורות, לא להתחייב לסיומות... (טוב נידבקתי ממך בחיידק החרזת, אני מפסיקה כי אני כבר נסחפת)... נדבר... איה:) [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת להמלצה של אביבוש, זה מקסים ביותר ושווה קריאה חוזרת... [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד, אם כי קצת לא ברור. מה שיפה פה, שעל אף שחוזרים מוטיבים מובהקים-שלך, היצירה הזו שונה מקודמותיה, שונה לטוב :) הייתי משנה את השורה האחרונה- ומורידה את המילה- אז (שמופיעה גם שורה קודם ונראית לא שייכת כאן), כמו כן, יש לתקן מזכר לנקבה: "הן- עומדות בשורה". וכן- "מישהו דורך עליהן"... [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון, כמו גם הביצוע, - יפה ביותר. חזק מאוד והניסוח מצויין! [ליצירה]
תגובות