כבר אמצע הקיץ
מתכנס
אל בטנך
במגדל שמירה גבוה
גבוה מעל ראשך
ואת נוטפת טל
מזיעה את רחמך
את עם געגוע
אני מיילד את מבע עינך
*
רחב הלב, --
באמצע הקיץ התמתחנו
בכניסה,
הנה אסקופת ביתנו.
אהבתי.
בעיקר את דימוי הלידה.
גם את שני השירים הנוספים..
אני בכלל חושבת שאם לא הייתה בארץ חובת שירות מילואים, היה צריך להמציא את הקונספציה בשביל ההשראה של טובי בחורינו הלוחמים..
למה שכבר אין,
הלידה היא מה שרק מתחיל.
האם נפגשות תפילותיכם? האם תעברו את הסף אל מחר , או געגועיה' ימשכו אתכם אל שאינו?
האין זה סיפור הלידות כולן??
תודה על שיר נהדר!
[ליצירה]
אהבתי.
בעיקר את דימוי הלידה.
גם את שני השירים הנוספים..
אני בכלל חושבת שאם לא הייתה בארץ חובת שירות מילואים, היה צריך להמציא את הקונספציה בשביל ההשראה של טובי בחורינו הלוחמים..
[ליצירה]
הגעגוע
למה שכבר אין,
הלידה היא מה שרק מתחיל.
האם נפגשות תפילותיכם? האם תעברו את הסף אל מחר , או געגועיה' ימשכו אתכם אל שאינו?
האין זה סיפור הלידות כולן??
תודה על שיר נהדר!
[ליצירה]
כל כך הרבה זמן לקח עד שיצאה תגובה כל כך פשוטה של הזדהות עד כלות.
אכן לחיבוק הזה היה מחיר. מחיר גבוה של תהיה ואיבוד.
(וגם 400 (או אולי 700??) זה מחיר לא נמוך) אבל הוא בהחלט עשה משהו לרויטל ואולי המחיר הזה היה שווה כי היא כבר לא שם, בחיבוק ההוא אלא בחיבוק העתידי. והוא יפה לה ומגיע לה.
[ליצירה]
הו זה נפלא! ממש כיף לשקוע עמוק אל מה שקורה אצלך בשורות המחברת.
כי זה נמצא בדיוק על הגבול שאני יכול להרגיש כאילו אני קצת משתגע כשאני קורא ובאותו זמן להנות הנות היטב מהסיפור.
צפונה מזה לכיוון הדמיון והיית מאבד אותי אפילו לטובת איזה שיר ממוצע פה...
[ליצירה]
הייתי קצת מופתע מן ההנאה שחשתי מתיאור הרגע בו היא מסלסלת בשערה שלה וחשה את העקצוצים של קצות שערותיו.
אהבתי את זרימת התיאור ופחות שמתי לב לבית העלמין, עם כל הכבוד לחשיבות שלו בסיפור.
תגובות