פתאום
הכל נראה לי
בנאלי
או לפחות
וירטואלי
רוצה לצעוק
נשבר לי
אבל בעצם
נגמר לי
האמת
בסוף הכל
פוטנציאלי.
[ זה שיר שגם הלחנתי וכשזה עם הלחן, זה יותר חזק...]
טל בת רא"פ
-
כותבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] פשוט יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אחחחחחחחח. מקסים ונכון. [ליצירה]
- [ליצירה] נשמת, לכן הוספתי בסוף שזה הרבה יותר עמוק מזה... ואני חושבת שכאן הויכוח הוא על מגדריות חברתית נפוצה ולא על האם ההלכה היא כך כך וכו'. ומשום מה, לא זכור לי שבמעמד הר סיני נאמר שאסור לבנות ללבוש מכנסיים, אבל לא ניטפל לקטנות... זה בכלל לא קשור לאמונה בקב"ה. וראיה לכך אפשר לראות ברבגוניות של הציבור הדתי/חרדי. לא הכל קשור למונותאיזם יהודי וזו אף יהירות להעמיד את זה כך. זה מקטין משאר הערכים. כל עניין אפשר לפתור בכך ש "אם את מאמינה וכו' אז למה את עושה אחרת מההלכה?". זה נורא קל לתת 'תשובה מוחצת' הנוגעת בענייני אמונה בסיסית. השאלות הן לא לגבי האמונה בא-ל אלא לגבי ניואנסים של ההלכה עצמה, ואני לא מדברת כאן על 10 הדברות (...) אלא על הלכות שנוגעות יותר לדברים הקטנים בחיים: כיסוי ראש, מכנסיים וכו' כפי שכבר הודגם בשיר. כיום, בחברה ששואפת להגשמה עצמית מלבד ההגשמה הלאומית-ציונית וכו', עלות יותר שאלות לגבי הסכמה עם אורח החיים הדתי-לאומי באופן כללי. דבר זה מתבטא גם בשאלות שנוגעות בלימוד גמרא לבנות, הבאת ילדים בגיל 'מאוחר', נישואים לאחר לימודים אקדמיים וכו'. לכן אני אומרת שזה קצת יותר עמוק מאשר אמונה בקב"ה כי ה'בעיות' לא נובעות משם או ברצון לצאת, במובן של התנתקות טוטאלית, מהדת, אלא מרצון לשלב בין הרגש הפנימי בתור אדם ובין חוקי הדת, כלומר ההלכה. עוד נגזרת לכך ניתן לראות בתנועות שקמו בתקופת ההשכלה ובעקבות עקרונותיה (שאנו חיים עד היום את ערכים אלו): הרפורמה והקונסרבטיבה. אז נשמת, חבל לפזר סיסמאות מפוצצות כאשר אנו עוסקים בנושא כל כך עדין. ועוד משו קטן לגבי השיר עצמו: זוהי לא דמות המתנחלת. יש עוד אלפי דמויות של 'מתנחלת טיפוסית' כך שהסטראוטיפ שכל כך שיבחו אותו כאן לא מדוייק לחלוטין, אלא משקף חלק קטן ולא 'מיינסטריימי' של המתנחלת. ועניין נוער הגבעות בכלל לא שייך לאותה קבוצה של בנות שהן כביכול מורדות. יומטוב... [ליצירה]
- [ליצירה] לא נורא... יהיה טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] יש עכשיו טרנד של התאבדויות יפות? כי הקטע מקסימקסים אבל מאודמאוד עצוב... [ליצירה]
- [ליצירה] כמעט נשאבתי פנימה... [ליצירה]
- [ליצירה] התרגום שלך למשפט עם האקווריום שבה את לבי. (אני חושבת שהוא מופיע אצל וויקליף ז'אן). בכלל, קטע מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] ומישהו בכלל חשב על מיכל? (הקטע שנגנז, או שלא..) מביטה בך, דוד ורואה רק טירוף, ערבול, סחרור, ריחוף בלתי מתפשר בלהט הרגע. מבעד חלוני יחף אתה כמעט ללא עטרתך, ללא הגיונך, ללא המים שכנגד האש, ללא אני. "ומיכל, לא היו לה בנים" רק אש, ומים שזרמו להם הלאה, אל מחוץ לחלון... [ליצירה]
- [ליצירה] מוסיפה 'וואו!' משלי. [ליצירה]
- [ליצירה] "כעצי תאנה ורימון בלב מדבר ישימון" כבש אותי המשפט הזה, אחריו השיר קצת צפוי... [ליצירה]
תגובות