[ליצירה]
תהליך ארוך ומייגע, אכן...
מקסים.
למה התכוונת ב"תום ריקודי חושך"? איזו תקופה אפלה הייתה לפני הילדות?
היד של כולנו רושמת את נפלאות האור האלוקי.
נראה כאילו יש כאן קונפליקט בין הדעה שההתבגרות היא דבר מעולה וחיוני, ובין הדעה שהתבגרות היא דבר הרסני ושוחק תמימות. אם זה באמת כך, הבנתי שבחרת בסופו של דבר בדעה הראשונה.
סיימת בהבשלת הבוסר, בהתפתחות האדם. לפעמים באמת אפשר להרגיש את פנים הגוף מתחמם מאור השמש ופוקע, משחרר זרעים חדשים.
נהניתי.
תודה!
[ליצירה]
אהבתי ש,העולם הבא, גם הוא בעולם
הזה. גם פה עוברים עלינו כמה וכמה גילגולים
הבובות הפכו לחלומות המעבר חריף:
לא עוד 'מיטה חלומה' אלא מבט בוגר יותר
המסוגל לקלוט גם מות. הבובות הממשיות (
והילדותיות יותר ) פינו מקומן למחוזות החלום הנשגב
והבלתי נתפס... .
ולפעמיים מתחשק פשוט לחבק איזה דובי או פילי...
[ליצירה]
יפה!
אהבתי את השיר. שיר על התבגרות, שמציג את ה"התבגרות" בתחילה כמשהו רע, וחד צדדי (כפי שהדברים נראים באמצע ה"התבגרות") - ולאחר מכן גם רואה צדדים יפים וטובים - או במילים אחרות, מסתכל ב"בגרות" על כל העניין...
[ליצירה]
יפה.
מיד הזכיר לי את עמונה. הרעש השקט, שחוצה את כל המחסומים. השפל. גם קריעת הגב די תואמת, אמנם לא בדרך המטאפורית בה את תיארת את המקרה.
ביטויים נפלאים. שילוב מוצלח של עברית עשירה וסלנג קליל (במקום אחד).
נהניתי.
תודה!
[ליצירה]
נפלא!
נהדר!
רעיון מעולה.... כתיבה מעולה...!
יש משהו בכל מיני פעלים של יצירה, חיבור, וכדומה (רובם במתכת) בשפה העברית שמטריפים אותי. איני יודע למה. שמות פשוט -סלחו לי על המושג- מגניבים.
הלחמה, חישול, איחוי ודומיהם.
התיאור נהדר, פשוט נותן לך תמונה מדוייקת בכל כך מעט מילים. כבר הסברתי את זה...
מצויין!
ולסיום:
אמן.
[ליצירה]
דברים שעולים בראש...
כן, שלום לך שוב, החלטתי בסוף להירשם לאתר. הוא לא מלא במשתמשים, והוא קל לשימוש. חוץ מזה, אם אתה אורח אי אפשר להגיב לתגובות...
קשה מאוד להגיד את הרגשות שעולות כשקוראים שיר, בעיקר בגלל שאין להן שם. כל אדם יוצר את הרגשות המיוחדות לו.
שירים קצרים... כן... את מהיוצרים המעורפלים. אלה שאוהבים שכל הפרטים הקטנים נכנסים במילה אחת קטנה. שיטה מאוד טובה, לטעמי. השיקר פותח בי פצעים ישנים, ומגרה בי את הרצון לשבת עד הלילה ולכתוב שירים ככל שרגשותיי יאפשרו.
הכתיבה שלך מעולה. המשיכי עם זה!
נ.ב.- מה המצב? ( :
[ליצירה]
זהירות שביר- כמובן שאני שמחה שהיצירה מומלצת, אבל גם אני לא הייתי ממליצה על היצירה הזאת. היא לא מספיק מלוטשת. כמובן שהדבר הראשון שהייתי משמיטה זה המשפט קול דממה דקה אך עדין לא חשבתי על תחליף לכן המשפט היפה אך החרוש נשאר בינתים. אך בכל זאת אני אוהבת את היצירה הזאת המתארת באופן יפה לדעתי את ההסתכלות שלי על אלהים. כמובן שכל היצירה שווה בעיקר בגלל שלושת השורות האחרונות אך הן לא היו מובנות בלעדי השיר כולו לכן השארתי אותו בינתיים, עד לרגע ההשראה הבא.
אך אם את רוצה לשמוע המלצה שלי על שיר שלי שלדעתי הוא גמור ומלוטש אשמח אם תקראי את- "רצון". ואשמח מאד גם לתגובות הערות והארות.
בזאת נגמר נאומי להיום,
אהבה
[ליצירה]
מתי / רחל
הם רק הם נותרו לי
רק בהם בלבד
לא ינעץ המוות סכינו החד
במתווה הדרך בערוב היום
יקיפוני חרש ילווני דום
ברית אמת היא לנו
קשר לא נפרד
רק אשר אבד לי
קנייני לעד
סתם אסוציאציה ראשונית שעלתה מהשיר בכלל לא בטוחה שיש קשר הדוק ביניהם
[ליצירה]
בכל אופן, לא נחמד לי לשמוע הערה כגון- זה בסדר. תודה באמת על האישור... גם אם לא היית ממליצה על השיר את יכולה להגיד כמה מילים רעות או כמה מלים טובות, אבל בבקשה על תהי נטרלית.
[ליצירה]
ישי-
את השיר הזה אני הכי אוהבת. אני חושבת שהוא גמור ולא נראה לי שאני אוסיף לו עוד הרחבות.
אני חושבת שהמדד אם שיר טוב הוא אם אנשים יכולים להתחבר אליו מנקודת המבט שלהם גם אם הם לא מבינים עד הסוף.
בכל אופן אני אסביר לך מה הרגשתי כשכתבתי את השיר. אני מקווה שאנשים יגיבו לשיר בלי שהם קוראים את ההסבר כי ההסבר קצת יכול להמעיט מהשיר עצמו. (אם מישהו אחר קורא את השורות האלה בבקשה תגיב לפני שאתה ממשיך לקרוא):
אני הרגשתי שאני מחכה שיהיו לי כוחות של חיות ושאני ארצה לעשות דברים.שיהיה לי איזשהו רצון.רציתי שינחיתו את הרצון לחיות מבחוץ כמו יורה (הגשם הראשון). כמו זריקת מרץ ואנרגיה. וכך הימים שלי יתחדשו (כקדם) וגם הים והנהרות שבתוכי יתחילו שוב לזרום- כוחות החיים שלי. וכך אני מסיימת בשאלה(גם שאלה וגם משאלה)-האם אני אהיה לרצון כלפי עצמי כלפי א-לוהים וכלפי החברה? והאם יהיה בי רצון?
עד כאן ניתוח השיר. אני מקווה שעכשיו אתה מבין את השיר ואשמח אם אתה מצאת בו עוד משהו חדש. אשמח לתגובות.
אהבה