עלה במוחי בעת ליווי חניכות לביתן. לא ברור למה, אבל אולי זה הפלא שנקרא ילד שעשה לי את זה.
פרצופים חולפים מולנו
שמות עוברים סביבנו
ורק נשמות חודרות דרכנו.
[ליצירה]
לדעתי עצם השאילה מקרבת אותך לתשובה, זה מכניס בנאדם למצב של מודעות שהשאלה הזו קיימת וצריך למצוא לה תשובה.. כששואלים שאלה ואין לה תשובה ידועה מראש, יש הרבה אפשרויות לתשובה וזה משאיר פתח גם לדמיון.. :)
(התפלספתי קלות, אבל זה נראה לי דווקא נכון.)
[ליצירה]
הו. יש לי על זה תגובה ארוכה. אבל אולי אני אשמור את זה להודעה פרטית.
רק בעקרון הכללי - בנאדם צריך לעשות השתדלות ולא לסמוך רק על אחרים.
ולפעמים אסור לסמוך בכלל על אחרים.
[ליצירה]
לדעתי דווקא הפשטות והחוסר שלמות (מביחנת מראה הציור) מדגיש את מה שנראה לי שסוסת אור מנסה להביע.
עפ"י הכותרת, חשקה נפשה לשבת מול מדורה לאור הכוכבים ולנגן.. ואולי החוסר בפרצוף אמור להראות שהיא עוד לא בטוחה מי היא רוצה שינגן. (אני מקווה שפירשתי נכון..)
לדעתי הציור נשאר כרישום בעפרון בגלל שפשטות שבמה שצויר.. נגינה בכזה מצב זה דבר כ"כ פשוט, אך ממלא מאוד.
אולי הציור לא שלם כי היא מרגישה שחסר משו במעמד הזה, והיא עוד לא בטוחה מה.
כואב לי נורא שמגיבים כ"כ הרבה תגובות לא אוהדות ליוצרת אחת.. ולצערי זה לא הפעם הראשונה שמבקרים אותה כ"כ.
לדעתי היא יוצרת מוכשרת בהחלט. צריך פשוט לנסות קצת להתעמק ולהבין יותר מה היא מנסה להביע.
כל הכבוד לך סוסה על הפירסום של היצירה הזאת. אהבתי אותה מאוד.