אנחנו נשאלים
לסיבת חיינו
ונאלמים דום.
אנחנו מבינים
שתשובה אמיתית
יש ר ק למאמין.
האמונה נצפנת
במקומות קטנים
כמו לב, כמו ראש.
אנחנו פורשים ידינו
ומגיעים לקצה היכולת.
כך גם אמונתי
למראה גופות מרוטשות
ואשרי המאמין!
[ליצירה]
ממש התלהבתי בסוף השיר. מין חיוך כזה שנמרח על הפנים ואתה לא יודע למה. די נועז, הייתי אומר.
לא הייתי מספר אותו לילדיי (כשיהיו לי, בעז"ה) אחרי השינה. נפלא!
תגובות