הוא מחפש אותך בנרות.
מציץ תחת המיטה
מאחורי הדלת
אולי בחדר הכביסה
במזווה
מתחת השולחן הגדול במטבח
בתוך האגרטל
אין סימן.
לפני שהלך לישון
הדליק את הרדיו לשמוע
קולות מאוחרים של לילה
ואז
בהבזק מוחין פתאומי
הוא נזכר.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] השירה כעידון. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין. לא מאמין שממש נמשכתי לזה. [ליצירה]
- [ליצירה] חברים, היום זה היום! "ביקור בית"/ שי דוידס היום אתה מקבל חופשה לצאת לסיבוב בחצר. מעין ביקור בית. היום זה היום שלך אז בוא התרווח על הדשא אכול מן התופינים הרווה צמאונך במשקאות קלים (הרי "קולה" אין לכם שם למעלה) תנשום. החליטו לקחת אותך בקיץ בימים הכי ארוכים בשנה. אז בוא כיבוי אורות בשעה מאוחרת אפשר לעשות עוד סיבוב. היום זה היום בו אתה חוזר להיות צעיר בן 26. אז אולי נצא נשב על איזו בירה נשמע מוסיקה טובה. יש זמן. שערי שמיים פתוחים לרווחה נצא מן השער נשכח את העבר ונחיה את היום הזה עד תום. היום זה היום שלך אז למה כולם כל כך עצובים? [ליצירה]
- [ליצירה] אמונה תחייה חיים, רגשות ק-ש-י-ם. רגש=זכר. [ליצירה]
- [ליצירה] לא. זה קכוון. [ליצירה]
- [ליצירה] מסר עקר. אני מבין מה שאתה אומר אבל לא זאת הייתה כוונתי. הרי, אתה השתמשת בדימוי של שנת לימודים כתיאור הרגשתך. "חדרים" ו"פרוזרורים", יש בלב. מכאן ההשאלה. נכון? אם כך- זה נכון וידוע ששנת לימודים אקדמית נפתחת באוקטובר אבל זה לא משליך על מצבך שלך (על המצב האמיתי שבו אתה שרוי ומשתמש באקדמיה רק כמטאפורה). מבין? לכן, הסיום הזה לא מספק ולא מספיק (לעניותי). [ליצירה]
- [ליצירה] לא על אחת או שתיים גם לא על עשרים כי אם על האחת והיחידה מיני רבות החקוקות, טבועות, נעוצות בשיריי. לא סתירה לכאן או לכאן. שני- אל לך לדאוג מלבוא במחיצתי (מחכך שתי ידיי) כי לא אעיז להתסכל (משפשף את עיניי) ואבוש מלפתוח את פי (מלקק את שפתיי). לכן, אל לך לחשוש. [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהב את שיטת הציטוט כרגע. זה נותן דגש חזק והמחשה טובה. כך שהקורא יכול יותר להזדהות. [ליצירה]
- [ליצירה] מר יוסף וויזלי היקר. סחתיין על היצירה המשו משו הזו שלך. אל תחשוש לפרסם את היצירות הבאות שלך. חזק ואמץ. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי באה מאהבה, זה כל כך יפה. כל כך כל כך יפה. [ליצירה]
תגובות