ה' מֶלך ה' מַלך ה' ימלוך לעולם ועד. ואנחנו החיים במדינה דמוקרטית, בעולם השואף להיות דמוקרטי, שמגמתו היא חירות, ואי הגבלה, אנחנו לא מבינים. באחרית הימים, יהיה מלך, ולא יהיה חופש לכל האנשים? קשה להיות דתי כיום, זה מעליב. היום, כאשר בכל מקום פוחדים ממך, ונותנים לך כבוד באשר אתה אזרח, באשר אתה חלק משישה מליון מלכי המדינה, זה מעליב שכל העם, גם אבא ואמא וסבא וסבתא הזקנים, וגם הנערות היפות, וגם הבחורים הגיבורים, כולם יהיו פתאום עבדי האלוקים. זה עצוב. זה אחרת. כשאני בוחר להיות דתי עכשיו, אינני עוד מכאן. מהמקום ששואף לחירות. החלום שלי הוא על שמחה אחרת. מה שמשותף לי ולעובדי עבודה זרה באשר הם, היא העבדות, היא הכנסת הצוואר תחת העול. מה שמפריד בינינו הוא חוסר הנחת שלי מכל קמט בנפשי. כשהם עומדים בכיכרות הפיגולים, ומנשאים מלך, אני לועג להם בשם הדמוקרטיה המטהרת. וכשיבוא היום והיה ה' למלך על כל הארץ, תכרע אז גם הדמוקרטיה ברך, ואני אהיה שם.