באותו הלילה סקרלט התקשתה לישון, היא שכבה על גבה, על צד ימין, על צד שמאל ועל בטנה. התכסתה, לא התכסתה, התקפלה והתיישרה אבל היא עדיין לא הצליחה להירדם. לבסוף היא החליטה שהיא צריכה יין שיכר שירדים אותה. היא יצאה ממיטתה ולבשה את מכנסי הגבר הצמודים ואת מגפי הברזל מתחת לחולצת השינה שלה שהייתה בעבר של ג'ון. היא יצאה מהחדר לוקחת איתה נר וצעדה לעבר המטבח. שיערה האדמוני גולש על גבה ונפל מכתפה למטה לפניה עד מותניה. היא צעדה במסדרון וירדה במדרגות עד שמצאה את דרכה למטבח, היא נכנסה למטבח החשוך והניחה את הנר על השולחן שלפני חביות היין לא שמה לב לדמות שישבה בחושך ליד השולחן. היא פנתה לחבית פתוחה לוקחת בידה גביע עמוק. "מתקשה לישון, מה?" היא שמעה קול גבר מאחוריה, היא סובבה את ראשה לעבר השולחן וראתה את הנרי יושב מאחורי הנר. היא הופתעה לראות אותו שם אבל לא הופתעה לראות אותו עם נאד יין בידו, היא מלאה את הגביע ופנתה לשבת מולו. "אני רואה שאתה חוגג" היא העירה, לוגמת מגביעה. "אני יודע מה את חושבת עליי" הוא אמר בקול מתנדנד "את חושבת שאני מפלצת" "המחשבה חלפה במוחי, כן" "אני לא מפלצת" הוא אמר "אינך יודעת מה היו חיי, אינך יודעת איך גודלתי ומה עברתי..." "זה לא מצדיק את ה- " "את לא יכולה לומר את זה!" הוא קרא בקול, משתיק אותה "איך את היית מרגישה לולא יכולת לנקום את עצמך?" הוא שאל בכעס, לחייו אדומות ועיניו בוערות. "אתה שיכור" היא אמרה בנחת, לוגמת מיינה. "ואת לא מבינה" הוא אמר. מה מציק לו? היא שאלה את עצמה "את כל כך שקועה בעצמך שאת לא שמה לב שאנשים הם לא כפי שהם נראים" "אני שקועה בעצמי?" היא שאלה "אתה – " "מה? אני מה? בינתיים אני רוצח, שיכור ומפלצת. יש לך עוד משהו להוסיף?" "כן. אתה רואה רק את עצמך. חושב רק על עצמך. אתה חזיר אנוכי שחושב רק על העונג שלו" "את חושבת שלהרוג כפר שלם הסב לי עונג?" סקרלט בהתה בו. הדיון הזה היה חד צדדי. בשביל שניהם. "לא" הוא ענה לשאלה שהציב כשסקרלט בדיוק חשבה על תשובה עוקצנית בשבילו כמו: 'אולי אם היית חושב היית רואה שזה לא כדאי' או 'נראה לי שכשנתת את הפקודה הזו נתקע לך חוט המחשבה...' "אז למה עשית את זה?" היא שאלה "אני לא חייב לך הסברים" "ואני לא חייבת לך הבנה" הוא צחק. "מה?" היא שאלה. מאוד לא משועשעת. "את יודעת משהו, ייפיתי האדמונית?" הוא אמר, קולו עמוק משכרות ומאד מנומנם "ככל שאנחנו מנהלים את הדיון הבלתי יעיל הזה, ככל שאני מוצא אותך יפה יותר" סקרלט הרגישה אי נוחות, היא הפנתה את מבטה לקירות החשוכים "זה כאילו שהיופי שלך מתגבר עם כל רגע שאני מבלה בחברתך" הוא צחק קלות "אולי יצא משהו מועיל מכך שתישארי פה בקייץ" "כמו מה?" שאלה סקרלט, מביטה בו בעיניים חודרניות. "אולי תתאהבי בי" הוא אמר לוגם לגימה גדולה מתוך נאד היין. "אתה בטוח בעצמך מה?" היא אמרה. כועסת על עצם המחשבה הזאת שעלתה במוחו. "למה את אומרת את זה?" עיניו החלו להיעצם. "כי אני אצטרך להיות מאד שיכורה וטפשה כדי לחשוב עלייך כעל מושא לאהבה" הוא שוב צחק. "אני חושב" הוא אמר "שאין לך מושג משוער על אהבה. למעשה, נראה לי שמעולם לא היה לך גבר" הוא צחק ואז הפיל את ראשו על השולחן. הצחוק נדם. "ואני חושבת שהאופי המגעיל שלך מרחיק ממך נשים ואהבה" היא אמרה בכעס אבל לא זכתה לשום תגובה, היא תפסה בשערות ראשו והרימה אותו למעלה. הוא התעלף מהיין וכרגע היה חסר הכרה. "ממזר אחד" היא קללה "אני זו שרציתי ללכת לישון" היא שתתה מגביע היין שלה ונאנחה.