עם רוח השלום - קדימה!
הניפה דגל, כתכלת ים.
בין אומות המזרח - התיכון,
גשרי אחווה השימה;
השמש,
תזרח לעולם.
שמחת חיים,
ישקקו מרחבֵי מאופק עד אופק.
חשרי שיבולי זהב,
ישירו שירת המחר.
השחר,
יתלקח עם קריאת גבר.
עם רוח השלום,
נצעד!
שמואל ירושלמי
-
משורר ופעיל ציבור ידוע. יליד 1972. בארץ מאז 1988. בעיקר, כותב שירי-מחאה פוליטיים
לקט יצירות
- יערות - העולם, תחת סופות - אש
- עלות - שחר הבוקר, מעל גיזה
- בנשוב רוח המהפכה, הכל ישתנה
- לא בגזל משיגים מולדת
- המשיח עוד לא הגיע
קשור אלי
- [ליצירה] שמע, חזן ללא מניין מתפללים! עתה, אין לי שמץ זוטא של ספק, כי הנך בור בשירה, כי הרי, כל המילים בהן השתמשתי ולא הבנת לפשרן, אלה מילים כה מוכרות ששיניתי את צורתן, לשם גיוון וחריזת השיר. בברכה! ירושלמי [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי קדימה אז אין צורך להרחיק עד איטליה של שנות ה-20; הרי גם בישראל, יש מלגה לאומנית ימנית, תחת אותו שם. ולגבי יצירתי הנ"ל, אז אין שום קשר בינה לבין פאשיזם. [ליצירה]
- [ליצירה] לנמישה! לידיעתך! דברייך, על כך, שכאילו, לא אני מחבר את שיריי, אלא תוכנת מחשב עושה זאת במקומי, זאת השמצה ועלילת דם! חוץ מזה, אינני מוציא לאור. [ליצירה]
- [ליצירה] אתם מעוותים את משמעות השיר אל תנסו אתם להכניס לתגובותיכם ליצירתי הנ"ל, נימה אנטי-ערבית! במילים על הנאציזם האירופי, כוונתי קודם-כל, ליחסה של אירופה למדינות העולם השלישי, בתקופה, כאשר עדיין היו קולוניות אירופיות, שאגב-אורחא, ישראל כל-כך סייע לאירופה לדכא אותן. [ליצירה]
- [ליצירה] הפופוליזם, הוא של השלטון לדעתי, גברת שרה בערוגה, אין פופוליזם ודמגוגיה, זולים ומתועבים יותר, מאשר עצם תוכניתו הקלקלית של ביביניהו. בכך, שהוא מאשים את האימהות החד - הוריות בחוסר רצונן לעבוד; ואפילו לאנשים בעלי נכות, הוא מתחיל להתנכל, הוא מעמיד את עצמו, במצב מאוד מאוד לא נוח, כאשר, אין לו אפילו הסבר ברור ומתקבל על דעת כלל, לסיבות שהניעו אותו, לצאת במסע גזירות כה חריפות, כנגד העם. ואת גברתי, עוד תביני, את כל הפופוליסטיות, שבתוכניתו הכלכלית של שר - האוצר הנוכחי שלנו. את את כל העוון, שבחוסר הרגישות שלו, כלפי צרכיו של עם - הפועלים; המובטלים; הנכים והעניים. בינתיים, ביי! [ליצירה]
- [ליצירה] ממש לא! התכוונתי לעוני, למצוקה חברתית ולשחיתות המשסעים את הארץ. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי השיר השיר הנ"ל, נכתב על ידי, ממש בראשית מאבקה של ויקי כנאפו, עוד לפני כל ההפתחויות שהנך מתאר בתגובתך. אני זוכר, שאפילו נסעתי לירושלים למאהל שלה להזדהות, ונתתי את השיר ועוד כמה שירים נוספים, לה ביד. אחרי שהיא התחילה לעשות שטויות מהסוג של ז'נבה עוד כמה דברים מכוערים, אז שיניתי את דעתי עליה וכתבתי שיר בנושא. נדמה לי, ששמתי אותו גם באתר הזה. תנסה לחפש אותו תחת כותרת: הילוך לאחור של ויקי כנאפו. [ליצירה]
- [ליצירה] לאסף תודה שהפנת אותי לשגיאות דפוס; אומנם לא כל מה שנראה לך כשגיאות, אכן שגיאות. כי יו"ד במילים, כמו: לעתים או הגיון, זאת אינה שגיאה. [ליצירה]
- [ליצירה] למיבלאש על שירים חברתיים אני לא מתבזבז, כי נושא חברתי, הנו בין החשובים והמציאותיים ביותר, שלמרבה הצער, רוב המשוררים המודרניים, לא מרבים לתת עליו את דעתם. שמואל [ליצירה]
- [ליצירה] החולשה, היא של המגיב שמע, אדון הממעט בדמות יצירתי על דודו טופז! השיר, שהנך קורא לו, כי הוא חלש ורדוד, במציאות חזק ביותר, ונועד לבטא את סלידתי לאנשים כמו טופז, שמנצלים מעמדם ציבורי רם, כדי להשפיל ולפגוע ברגשי אוכלוסיות שונות. עכשיו, לגבי ההיבט הכללי של התופעה, אז אני מתכנן פעולות מחאה, כנגד מה שקרוי: תרבות הרייטינג, שהתבטאותיהם של אנשים דוגמת טופז, הן התולדה של "תרבות" זאת. [ליצירה]
