בע"ה.
עיני תרות אחרי אולי
שאלות האם כדאי
כלות אל הזולת
והאור שבפני
מקביל פני האדם
וחי
שירת ליבי
על זאת הדרך מתנגנת והולכת
לאיטי
ואני רץ בקיצבו של דופק
בעקבות הקול, הרוח והחול
שמעלים ניחוח באפי
עיני תרות אחרי אולי
זו השירה שבליבי.
[ליצירה]
ברוך ה'.
יפה מאד.
אהבתי את המעברים.
את הנגיעות והחיכוכים שנמצאים רק אצלך אך מאד אותנטיים, את הקיצוניות שיש (אך אינה מורגשת כביכול) בין ההתבודדות של ר' נחמן לבדידות של פינק פלויד והכי אהבתי איך כל זה מתנקז בסוף לצעקה שלך בערב שבת שהכל ירגע וישלים אחד עם השני וירגע. (כך לפחות אני הבנתי בקריאה ראשונית).
בקיצור- ברוך ה', ברוך הבמדיל אותנו מהביבולים, מזל שיש שבת לנוח מכל המורכבות שבמציאות שבת שלום שמשלימה את הכל ומוצאת מקום לכל בתוכה במידותיו שלו.
[ליצירה]
תגובה לאשיוק'
אישי היקרה, כוונתי בשיר לסוג מסוים של "חרדים" או "מתחרדים" (על משקל מתפחדים), שרואה בעולם איום למדריגתו הרוחנית- היינו לצדקתו.
אינני אוהב הכללות לכן זה לא מפורש בשיר, מה גם שאני בטוח שבין ה"חרדים" יש כאלה שיודעים יותר טוב ממני לאחד בין הקודש ובין החול ולחיות את שניהם בשלמות.
[ליצירה]
הבעיה בעין של רחל היא אולי במיקום, לא בפורפורציה, היא קצת נמוכה מדי היא צריכה להיות בגובה האף והיא יורדת קצת מתחת לאף.
אך, גמני מצטרף לקודמי, ציור יפיפה, הם ממש דומים אחד לשני, רואים שהם קשורים, יש בהבעה שלהם ערגה אחד לשניה, אם כי יעקב לא מסתכל לה בעיניים! אולי הוא מסתכל מעבר ורואה שהיא עתידה שלא להקבר עימו ועל כן הוא בוכה.
[ליצירה]
לאביב וסתו:
זה מעליב !
ולזמיר, המשך בדרכך זו, זהו שיר מדהים שבעצם אומר העולם במה ואנחנו השחקנים, זו תחושה שכולנו חווים בתת מודע וכמוה גם הרצון לפיטבק ומחיאות כפיים וכשאלו לא מגיעים זה כואב,זה מובן וכל כך אונברסאלי והיופי בכתיבתך הוא הקליעה לתחושה הזו.
שכוייח'.
[ליצירה]
וואוו
סיפור מבהיל.
הרעיון, הביצוע, הטרגדיה המהולה בטירוף עדין.
איזו עוצמה.
זה לקח אותי בנשימה עד שהגעתי לסוף.
כמובן, גם השפה.
ובקשר לילדה, חבל עליה.