בע"ה.
עיני תרות אחרי אולי
שאלות האם כדאי
כלות אל הזולת
והאור שבפני
מקביל פני האדם
וחי
שירת ליבי
על זאת הדרך מתנגנת והולכת
לאיטי
ואני רץ בקיצבו של דופק
בעקבות הקול, הרוח והחול
שמעלים ניחוח באפי
עיני תרות אחרי אולי
זו השירה שבליבי.
הלך רוח
-
אוהב את הכנות.
שונא את הציניות.
אוהב את השפה שלנו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ענק! מכיר את השיר של מתי כספי;" כמה שירים אפשר להמציא"? אביאו לפניך: "כל השירים של היום נכתבו כבר לפני הרבה שנים מה שחשבנו הספיקו פשוט לחשוב גם אחרים אל נהיה עד כדי כך תמימים ונחשב שיש יוצאים מן הכלל- כמה שירים כבר אפשר להמציא בכלל?" ובכל זאת, אנו מוצאים את מיטב המשוררים והפיזמונאים יוצרים ונובעים מעיין שאין לו סופים, כולל מתי כספי עצמו. יתכן ואנו לפעמים חוזרים על רעיונות, אך לא דומה שעה אחת למשנה, כך שלא דומה דבר שנכתב בשעה אחת לדבר שנכתב בשעה אחרת, כל שכן בידי אדם אחר ש'כשם שפרצופיהם וכו'. סך על השיר, קרע אותי, אני ממליץ! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה למגיבים והמציעים. אך, עדיין לא מצאתי בהצעותיכם מצע טוב לשירי. הקשר להתנכרות: המילה 'התנכרות' והמילה 'היכּרות' באות מאותו השורש- נ.כ.ר, אדם המתנכר למשהו חייב להכיר אותו לפני זה, כדי שיהיה לו ממה להתנכר, זו כביכול פעולה של זרות, אך, זו פעולה מעושה של זרות, כשאני מתנכר אני עושה את עצמי לא מכיר, אך באמת אני מכיר מאד מקרוב. אדם המתנכר אלי מגלה אלי יחס, הוא לא אדיש, אני פגע בו, אני מזיז אותו מהמקום שלו, הוא חייב להיות אקטיבי לגבי, ויתכן שאם זה ימשך מספיק זמן- ההתנכרות, יתכן ובסוף הוא יבחין בעצם, עד כמה הוא אוהב ולכן לא יכול להיות אדיש. הלב בוער, לא מים לא יכבוהו ולא רוח, הרוח רק תלבה לזמן מה והמים ירתחו, במצב שכזה, רק ניגוד כזה, שבא בפרצוף ומנחית את האגו שלי, הוא מכוון אל מה שאני באמת צריך, לכן, אני אומר שהיא שתגלה לי התנכרות, בעצם מגלה לי בזה אהבה גדולה, או לפחות אהבה מסותרת, ('כי אהבת' לא שהיא אוהבת עכשיו, יתכן גם שתאהב). ושוב תודה, בינתיים השיר נשאר גם לי כחידה, על כן עוד מתאימה לו הכוכבית*. [ליצירה]
- [ליצירה] ממצב? יש לי רק מילה אחת להגיב יא קרועה, אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] המ... הלואי, שהיינו מרגישים כך תמיד. זה, עניין של הרגל, זה ודאי נראה כך מהצד אצל מי שיש לו/ה עיניים טהורות. (כנסי ל'תפילת יחיד' שלי, תגלי צורה אחרת של הסתכלות על שחרית, ממקום אישי מאד). [ליצירה]
- [ליצירה] אהו שוב עשית לי את זה, אחת אחרי השניה, אני מוסיף את יצרותיך המשובחות שאוסף האהודות שלי, אתה פשוט איכות! [ליצירה]
- [ליצירה] יפיפה. אני פעם ניסיתי לצייר טיפות על חלון, אז השפרצתי עליו. אם אי פעם אצליח להעלות משהו חזותי, אולי תוכלו לראות את הציור. [ליצירה]
- [ליצירה] מה לא ברור? החוזק הוא שהגברת ליאורה, שתח', לא ריססה את הנמלים שאכלו את הפרפר שלה, כי היא מכבדת את עולם הטבע ותפקודו הסדיר, גם אם הוא בחר לתפקד במסדרון ביתה. צל"ש על זה! אגב, זה שיר יפה מאד; יפה המבט, הצומת לב אל הפרפר הזה. (בקשר לצבע ולאורך חייו, את בטוחה שזה היה פרפר ולא עש? שכן עשים הם בדר"כ חומים. את יכולה להבחין בינהם גם על פי המחושים, של הפרפר- חלקים וזעירים, ואילו לעש- מברשות עבות.) אגב אני מזמין אותך לקרוא את יצירתי גם היא בשם 'פרפר', מבט שונה על חרק מופלא זה, ומה שהוא מסמל עבורינו, אני מקווה שתהני. (תגיבי, טוב?) ושבת שלום [ליצירה]
- [ליצירה] "קצף צהבהב סמיך"??! מאיפה זה בא לך? את יודעת שמעתי על אחת שעשתה 60 טסטים עד שהתיאשה בסופו של דבר, זו את במקרה? אם לא יש לך עוד אופק לפנייך. בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] חבל התחלת אתזה טוב, הפואנטה הובנה, אתה לא אומר דבר רק מסדר את הטקסט באופן כזה שידבר בעד עצמו, אך, נראה לי שהיה עדיף, שתצטמצם לקטע הדרמטי, זה לא שייך לכל הנאום של יוסף האופן הקטוע הזה אני לא מאמין שכאשר ציוה עליהם להביא את אביו (וגם אתה מודה שזה ציווי- עובדה פיסקת את זה בסימן קריאה!), שהוא דיבר מילה מילה , אך הרעיון יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] איך שאני מזדהה. חזק. [ליצירה]
