הכתובת שעל הקיר
הכתובת חקוקה על הקיר.
עוברי אורח עוצרים לרגע בדרכם.
כל אחד רואה ומנתח את הכתוב,
דרך עיניים משלו.
אחד רואה אותיות,
שני מילים, שלישי רווחים,
ואחר רואה בכלל ציור.
כל אחד עוזב עם מסר משלו,
שונה במקצת משהיה כשבא.
והכתובת?
אדישה לצופיה, כמו נהר.
אף פעם לא משתנית,
אך לעולם אינה זהה.
פרחים של פלסטיק
-
על עצמי לספר לא ידעתי.. חיי לא סיפור הרפתקאות.. רק אבקש שמילים שכתבתי.. ידעו לעורר מחשבות .
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תגובה לעוף ושיר תודה על ההערות... אני מסכים לגמרי למסקנות שלכם... לפעמים שיר הוא באמת פשוט זעקה, ולא מבטא במפורש את הפיתרון... למרות שגם השיר חותר לקב"ה בסופו של דבר.. עצם הזעקה אליו היא בצורה מסוימת קריאה חזקה לאמונה... ועיינו בקטע "מודה אני"... [ליצירה]
- [ליצירה] מצטער... עוף ושיר, לא ידעתי שתקחו את ההקדשה כזה קשה.. (-: פשוט הקדשתי לכם את הקטע בעקבות התגובות שלכם לקטע "ולא יספה שוב אליו עוד"... הוא מבטא את אותה המסקנה שנבעה מתוך התגובות... ההקדשה לא נבעה מתוך הכירות מעמיקה אתכם ( או אפילו הכירות שיטחית שלכם..), או כי חשבתי שזה מבטא הזדהות עמוקה אתכם ... (זה היה מתוך תודה על שטרחתם להגיב לשיר הקודם..) סליחה שגרמתי לכם לתהיות וקושיות.... בברכת יצירה פוריה וחג שמח, פרחים של פלסטיק. [ליצירה]
תגובות