שבועיים לאחר שדימה התקלקלה, הכניס מנשה את המונית למוסך. זה לא עזר, המוסך היה בפגרה. את החופש המאולץ בילה מנשה עם מרים בביתם. "מנשה, אתה יכול להוריד את הזבל?" "יותר נמוך מהמחילה שלנו?" "באמת מנשה, זאת רק צורת התבטאות." "הא אוקיי." לאחר שקיוותה שקרה נס, ירדה מרים לסלון. "מנשה, הזבל עדיין פה, למה לא לקחת אותו?" "אה, אמרת שזו רק צורת התבטאות." מרים האדימה בצורה שגרמה לה להסתכל על האופנוע המנוקד שלה באופן חיובי. לפתע צלצלו בדלת. [דינג דונג] "הו, זו בטח דבורה" אמר מנשה בבהלה. "למה דווקא דבורה?" שאלה מרים. [דינג דונג] "כי כתוב 'דונג' ודונג עושות הדבורים" ענה מנשה בתמימות. "אבל אולי הכוונה בכלל לכלב דינגו?" הוסיפה מרים. [דינג דונג + טוק טוק טוק] מרים פתחה את הדלת בנימוס. [נימוס] לא יאומן! היה זה הזמר המפורסם בארי טון, הזמר החביב על מרים. "מנשה, מנשה, אתה לא תאמין מי כאן." "או קיי." מרים נעשתה אדומה מהתרגשות, מעצבים, וסתם כי צבע חום לא נראה לה מושך במיוחד. "מנשה, זה בארי טון." זעקה מרים והפחדיה את בארי למוות. "אני לא מאמין לך!" ענה מנשה. "אתה רואה, אמרתי לך." ניצחה מרים. "לא, את אמרת 'אתה רואה' , אם היית אומרת 'לך' הטקסט שלך היה נראה כך: 'לך אמרתי לך'" זעק מנשה. מרים הסתובבה חזרה לבארי וגילתה כי הוא שוכב חסר הכרה על מפתן ביתם. "בארי, אתה יודע מי אני?" צרח מנשה לאחר ששפך דלי מים על ראשו של בארי טון. "לא, אני לא מכיר אותך!" אמר בארי חסר ההכרה. "ואותי, אתה מכיר?" שאלה מרים בחנפנות. "לא, גם אותך אני לא מכיר!" ענה בשיעמום בארי חסר ההכרה. "ובמדינת ישראל אתה מכיר?" השתעשע מנשה בעובדה שבארי חסר הכרה. "חסר הכרה! חסר הכרה! לא מכיר לא אותך, ולא אותך ולא שום דבר אחר אני חסר הכרה." צווח בארי בקול שגרם לו להשמע יותר כמו טוני סופרנו מאשר בארי טון. "אה, וגם רטוב!" הוסיפה מרים. מנשה לחץ על זמזם מחיאות הכפיים, והקהל פרץ בצחוק נמרץ ומזוייף.