[ליצירה]
לדוב
תראה, זה לא העניין שהם קדושים; העניין הוא, שכל מדינה חייבת לחוש אחריות לכלל תושביה, וקודם כל לאלה הסובלים והמצוים במצוקה. ישראל, מעולם לא חשה את עצמה אחראית לחיי אדם. אלא רק לכיסם של כל מיני גנבים ברשיון מקרב פקידי השלטון.
ודבר אחרון. אתמול, עורך אתר: סיקור ממוקד, בו אני נוהג לפרסם רוב מאמריי - האשים אותי בעקבות המאמר הנ"ל, בהכחשת השואה, והודיע, שמעתה ואילך לא יפרסם יותר את מאמריי. השאלה, היא היכן בדיוק, במאמר זה, יש הכחשת שואה?
[ליצירה]
לגבי סלון מזל
בסלון מזל, לא יצא לי להיות ביום העצמאות, אולם, יום קודם לכן, בערב יום הזיכרון, הייתי בטקס יום הזיכרון האלטרנטיבי במועדון הגדה השמאלית בתל - אביב, שהייתי בין מארגניו; ושם, אכן קראתי משיריי לזכר קורבנות משני הצדדים.
[ליצירה]
די לקשור את הכל באנטישמיות!
שריפת בתי הכנסת, איננה תופעה שצריך להצדיק, עם זאת, אל נשכח שמשך קרוב לארבעים שנה, ישבנו בעזה; דיכאנו ופגענו באוכלוסיה מקומית; על כן, לא מפתיע אותי, שפלסטינאים אחוזי זעם על הכובש ועל סמליו, מסתתערים על הסמלים הללו. אנחנו יצרנו את בעית הכיבוש; אנחנו גם צריכים לדעת לשאת בעונש.
ולגבי ערפאת, אז זאת חוצפה לשמה, להשוות בינו לבין נאצים!
[ליצירה]
לגבי ארץ אבותינו
הארץ הזו, הייתה של יהודים לפני קרוב לאלפיים שנה. מאז, התרגשו עליה כל מיני תהפוכות וסערות, שבעקבותן התיישבו בה עמים אחרים, ומהלך ההיסטוריה שלה שינה כיוונו; וזה, בלי להיכנס לכך, האם כל זה היה בצדק או לאו.
פשוט, בזמן כאשר החלו מגיעות ארצה עליות ראשונות, רוב האוכלוסיה בארץ, לא הייתה יהודית, אלא של ערבים, שיושבים כאן מאז המאה השביעית, ושמאז, הצליחו להשתרש בארץ, בהופכם אותה לביתם.
לכן, כל הסיפור הזה על ארץ אבותינו ועל כל מיני צ'רטרים על הארץ, וסיפור חסר כל בסיס, ונועד, להמציא הצדקה לגירושם של אלפי תושבים מקומיים מאדמתם, ולפשעים אחרים של הציונות.
המדינה הזאת, הוקמה על חורבנם של כפרים למאותיהם, ותוך גזילת זכויותיהם של תושבים לא יהודיים.
לכן, בצירוף לשון "ארץ-אבותינו", אין כדי להצדיק את מה שנעשה, במסגרת הציונות.
[ליצירה]
בלי כל קשר
לאסוציאציות עם כרטיסי אשראי ומועדון למיניהם, לדעתי, לכל עובד מגיע כבוד.
עכשיו, לגבי כסא, אז לידיעתכם, חלק מרשתות שיווק בישראל, אוסרות על קופאיות לעבוד בישיבה.
[ליצירה]
לגבי המרד הערבי הגדול
תראה, אינני נמנה על תומכיו של חג' אמין אל-חוסייני, שהיה בין מנהיגי המרד הגדול של סוף שנות ה-30; בסופו של דבר, מדובר במנהיג בורגני לאומני, שבסופו של דבר, לא שירת את מעמד פשוטי העם, לא פלסטיני ולא של איזה עם אחר. לידיעתך, גם בשנות ה-20-30, וגם בחמש שש שנים האחרונות לפני הכרזתה של ישראל, נעשו ניסיונות, מצד ארגוני שמאל מתקדמים, לארגן מאבק משותף יהודי-ערבי הן נגד הבריטים, והן מאבקים חברתיים. אולם, כל פעם, שנושא מאבקים כאלה עלה, מיד קמו הנהגות ריאקציוניות גם של הציונים וגם של ערביי הארץ, ומנעו, ככל הנראה, בהשפעה בריטית, כל אפשרות של שיתוף-פעולה יהודי-ערבי אמיתי.
נוסף לזה, ב-1970, בעת ספטמבר השחור, מלך חוסיין היה לא יותר טוב מבן-גוריון ומשה דיין, ב-48.
[ליצירה]
אכן!
מדובר במילה ארמית, שנכנסה גם לשפה העברית ושמשה בה, בעיקר בימי המשנה והתלמוד.
לכן, על אף שמדובר במילה ארמית, היא בכל זאת מהווה חלק מעברית.
[ליצירה]
לגבי הקומוניזם
מה שלא היה טהור, ואני מבין היטב, למה כוונתך, זה לא הקומוניזם בתור אידיאולוגיה, אלא אנשים מסויימים שישתלטו על הרעיון הקומוניסטי ועיוותו אותו בצורה כפי שעוות.