כולנו חיות בודדות הזקוקות למעט אהבה, גם אם מאושר מבחוץ לא תמיד יש אותה הרגשה, כולנו חסרי ביטחון לגבי כל מיני נושאים שאנו מרצים עליהם בבקיאות לפני אחרים לעיתים מוצאים את עצמנו בוהים ישר בחלל מחכים, מצפים שיבוא יום נוסף שבו יש מזל, בו נוכל כולנו להיות עצמנו ולא אחרים להסיר מסכות וקליפות שסובבות בחיים. אנו סוברים שאנחנו מכלם כאן שונים, שגם אם נראה בברור הדברים לא מובנים רוצים להגיע תמיד לראש הסולם, אבל במקרה שנמעד התהפך העולם מחפשים, עוסקים כל הזמן בחיפוש ה"אני", בלהפוך תכונות, כשרונות לטבע שני לגלות את האושר אולי אצל אחרים, במקום להקרין לסביבה מתוכנו בפנים. ואם כל אחד יישא מבט לשמיים, וידע שהוא שם, אל אחד במרומים מכוון כל אחד לדרכו הנכונה בחיים מגיש לנו במגש של כסף את כל האושר התמים. ואנחנו רק צריכים להושיט את היד ולקחת בלי שום היסוס, גם כשקשה, גם כשהכובד שולט בחייך, גם כשהכל נראה שחור, זוהי הטיפה של האור, בה צריך להאחז, חזק, בחיים. ואם נבחן את מרדף החיים נבין שזה העולם, הגלגל חוזר על עצמו שוב ושוב אצל- כלם ------------------------------------- בסך הכל עצמי