בגלל השתלטות חייזרים על צפון קנדה, המצב בשטחים, והעובדה שהחלטתי שהסיפור הזה הוא אחד הפחות טובים שכתבתי, החלטתי למחוק אותו. אבל יום יבוא, ואני אכתוב אותו מחדש.
[ליצירה]
שניצל
את בהחלט צודקת, מתקרבת. אני זוכר את הימים שבהם אמא גררה אותי לכל חנות בגדים בעיר (לא בעיר שבה גרנו, אלא בעיר במרחק של כמה שנות אור).
זאת הסיבה ששניצלים צריכים לשלוט בעולם. אז לא יהיו בעיות כאלה.
[ליצירה]
אני קצת מאחר, אבל
אני דווקא אוהב מתמטיקה. ההרגשה של הישג, תוכנית/רעיון/משהו-כזה שפעל/ה באופן מושלם, בדיוק כמו שצריך, ואז כל הנתונים מתאימים אחד לשני...
לאלה שלמדו/לומדים תכנות - זה בערך כמו תוכנית שרצה באופן מושלם, כבר בפעם הראשונה.
זאת הרגשה מעולה.
אבל אני עדיין לא פותר תרגילים להנאתי...
[ליצירה]
עדי -
אני בטוח ששיחה זה משחק סיני עתיק, אבל פה הכוונה הייתה למשחק בשם גו. מומלץ מאוד, אגב.
כן, התכוונתי לעוגה נוזלית. עוגה עם מעט מדי בצק ויותר מדי שמרים. או משהו כזה. הנסיון האחרון שלי להתקרב למטבח הסתיים בדיסקית שחורה עם בליטה באמצע.
בקשר לכלוב - הוא היה בתוך המיקרוגל. אבל זה לא פרט חשוב מדי.
וכן, הבלבול הוא חלק מהרעיון.
שקופית - "וכשלא מבינים, הכל מאוד הגיוני וברור."
חחח.... אהבתי.
[ליצירה]
חמוד ביותר!...
מעניין לחשוב על זה ככה...
ועוד משו - אם הגיבור יודע שהוא הולך למות, והוא יודע מתי ואיפה, הוא יכול פשוט לא להיות שם. אבל זה מעורר איזשו פרדוקס סבא...
תגובות