"...איך שלא יהיה אני מדמיין לי כל הזמן המון ילדים קטנים משחקים איזה משחק בשדה גדול של שיפון וכל זה. אלפי ילדים קטנים.. ואין שם אף אחד- אף מבוגר זאת אומרת, חוץ ממני. ואני עומד על הקצה של איזשהו צוק כזה, ומה שאני צריך לעשות זה לתפוס כל אחד אם הוא הולך לעוף מהצוק- זאת אומרת, אם הוא רץ ולא רואה לאן הוא רץ אני צריך לצאת מאיזשהו מקום ולתפוס אותו. זה מה שהייתי עושה כל היום פשוט להיות התפסן בשדה השיפון וכל זה אני יודע שזה שגעוני , אבל זה הדבר היחידי שבאמת הייתי רוצה להיות. אני יודע שזה שגעוני..." (התפסן בשדה השיפון-ג'.ד' סאלינג'ר)