הפזמון שבידי מבקש לפלח את לבי ולעשות בו כנפשו ולא אבה לזכור אבן שתייתו. הפזמון שבידי חדר אל תוך לבבי ויעש בו כבתוך שלו ולא העלה על דעתו מולידו ומחוללו. הפזמון שבלבבי פרח ויתעצם כבתוך ביתו ולא נתך אל לבו מאין יבוא. הפזמון שבלבבי חזר אל צור מחצבתו וישב שאנן ובטח ולא זכר לרגע כי משם יצא.