זה עצוב לי לקבל...
זה שונה זה אחר.
כל גופי זועק לפתע
אתה שובר אותי
כל פעם מחדש.
אל תכעס-
אני יודעת
קשה שלא לריב.
זו האמת
וזה העצב...
זה הכאב שלא מרפה.
אני יושבת וכותבת
מוכנה שוב לאהוב.
ואיתך
אני פוסעת
גולשת לנפש שבך.
[ליצירה]
עובר....בחיים הכל עובר בסוף עד שלפעמים יש דברים לא שוכחים,
נכון הכל בידנו,אנחנו שולטים זה קשה...
אבל שורה תחתונה-הכל עובר בחיים.
על-פי השיר עברת(קראתי את השיר עכשיו,אני מקווה שתקופה טובה יותר עוברת עלייך) מכשולים לא קטנים שהותירו אותך כנועה לכאב על אף רצונך לקום,
לא סתם המציאו את המשפט "הזמן מרפא את הפצעים" אני חושבת שהוא נכון ואם תביטי אחורה תוודעי שאכן זה כך....
בכל אופן הייתה בי הזדהות.
[ליצירה]
נדהמת
מאוד אהבתי, כתיבה מרגשת מאוד,
אני לא יודעת עד כמה הדברים הם אמיתיים/מציאותיים, דברים שקרו,
מה שכן לדעת את הבעיה ולהיות מודע לה זה חצי פתרון ,...
בכל אופן אהבתי.
[ליצירה]
בד"כ אני...
בד"כ אני לא נוהגת להגיב לשיר שאני לא מסמפטת ואפשר לומר שאת השיר הזה אני מתעבת.
כתוב באופן מאולץ ומאוס... לא שזה מפליא אותי כ"כ אבל באמת...אני חושבת מר שמואל שאתה לא רואה את הצד השני של המטבע!!!
[ליצירה]
גם אני
גם אני חושבת שאין זה מיועד לקטגוריית השירה,
המון רגישות המון אהבה המון כאב.
עם זאת אני חושבת שיש מקום להשמיט כמה משפטים משום שזה ארוך מידי,כי הכתיבה היא טובה וגם התכן
זאת דעתי.
תגובות